כמו כל מדינות העולם, על מנת להיכנס לישראל יש צורך בקבלת אשרה, בין אם בשלב מוקדם להגעה לישראל ובין אם בשלב הנחיתה בנתב"ג (או באחד מהנמלים הימיים הקיימים בארץ). מכאן, שישנן מספר רב של סוגי אשרות המוענקות לנתינים זרים, אך במאמר שלהלן, נדון בסוגי האשרות ובין היתר באשרה הנקראת אשרת "ב\1" (או ויזה b1), שהיא למעשה אשרת ביקור המעניקה למחזיק האשרה זכות לעבוד בישראל, דהיינו: עסקינן באשרה הניתנת לעובדים זמניים, כפי שיוסבר להלן.

הדין הרלוונטי בכל הנוגע לכניסה לישראל:

כניסה לישראל מצריכה אשרה, ומעבר בתחנת גבול מסודרת. החובה לקבל אשרת שהייה בישראל קבועה בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"). החוק דנא קובע כי"(א)  מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה. (ב)  מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רישיון ישיבה לפי חוק זה".

אשרת עולה, ניתנת למי שזכאי לעלות ארצה מכוח היותו יהודי, בהתאם לחוק השבות, התש"י- 1950. מצד שני, חוק הכניסה לישראל דן כאמור באשרה "מכוח החוק", מכאן שבין האשרות שניתנות לנתינים של מדינות זרות, הן בהתאם לקבוע בסעיף 2 לחוק הכניסה לישראל: "(א) שר הפנים רשאי לתת (1) אשרה ורישיון לישיבת מעבר – עד לחמישה ימים;(2) אשרה ורישיון לישיבת ביקור – עד לשלושה חדשים;(3) אשרה ורישיון לישיבת ארעי – עד לשלוש שנים;(4) אשרה ורישיון לישיבת קבע;(5) רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה.(ב) אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור יכול שיינתנו לקבוצת בני-אדם בצוותא".

תיאור רחב יותר לסוגי האשרות שניתנות כאמור, קיים בתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד- 1974 (להלן: "תקנות הכניסה לישראל"), באותן התקנות קיימת רשימה של מדינות שבהן יש צורך לקבל ויזה כבר במדינת המוצא, וכן את סוגי אשרות שקיימות (ישנן אשרות תיירים, דהיינו אשרות ביקור ואשרות לישיבה זמנית בישראל, כפי שיוסבר בהמשך). נציין גם כי בהתאם לחוק הכניסה לישראל, לשר הפנים מוקנית הסמכות להאריך את תקופת שהייתו של אדם בארץ, וזאת מכוח סעיף 3 לחוק.

סיכום ביניים, כמו בכל מדינה בעולם, גם מדינת ישראל שומרת על גבולותיה, ודואגת להסדיר את אופן הכניסה והשהייה בה, הן מטעמים ביטחוניים. קרי: כדי למנוע כניסה של גורמים עוינים, והן כדי למנוע שהייה בישראל שלא כדין, והשתקעות בה, ללא פיקוח ובדיקה מוקדמת.

אשרות שהייה בישראל:

אשרות שהיה מתחלקות למעשה לשתי קבוצות. הקבוצה האחת היא קבוצת "אשרות הביקור" שמכונות בהתאמה באות ב'. הקבוצה השניה, היא קבוצת אשרות השהייה הארעית בישראל, ובהתאמה הן מסומנות באות א' (דהיינו- מהמילה "ארעי").

באשר לקבוצה הראשונה, ישנה אשרת ביקור הנקראת ב\1 – אישור עבודה לעובד זר – בה עוסק מאמר זה, ולגביה נרחיב בהמשך. בד בבד ולצורך הבנת כל התמונה, ישנה אשרת ביקור הנקראת ב\2 זו למעשה אשרת תייר השכיחה ביותר, שניתנת לרוב למי שמגיע למדינת ישראל לביקור. תקנה 5(ב) לתקנות הכניסה לישראל מסדירה את מעמדה של אשרת ב\2, וקובעת כי: "המבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר)". אגב, כבר בשלב הזה נקדים ונבהיר כי בניגוד לאשרת ב\1 בה עוסק המאמר, אשרת ב\2 אינה מקנה למי שמקבלה זכות לעבוד בישראל. כמו כן, אשרת ב\2 מוגבלת לתקופה של עד שלושה חודשים, אף על פי שלשר הפנים סמכות להאריך אותה במקרים מסוימים.

יש להבהיר כי ישנן מדינות שבהן מראש יש לקבל ויזה, קרי: אשרת כניסה מסוג ב\2 כבר במדינת המוצא. תקנה 3 לתקנות הכניסה לישראל קובעת באילו מדינות אין צורך לקבל אשרה מראש, עוד עובר לכניסה בישראל, בין המדינות הללו: איטליה, ארה"ב, קנדה, הונגריה, ועוד. חשוב לציין גם שלא פעם, יכולות להיווצר סיטואציות שבהן בקר הגבול בישראל ימצא כי יש מקום לסרב כניסה של אדם מסוים, אף על פי שהוא לכאורה מגיע לביקור סטנדרטי, הסמכות הזו קיימת בחוק הכניסה לישראל, ולא פעם נעשה בה שימוש.[1]

עוד אשרת כניסה לתיירים שקיימת, היא אשרה מסוג ב\3 שהיא מתייחסת לאנשים שמגיעים ארצה ללא סיבה ספציפית, לכן בתקנות הכניסה לישראל, מי שמקבל רישיון מסוג זה מכונה "נכנס מסופק", רישיון זה בכלל מתייחס לאנשים שמעמדם לעניין הכניסה לישראל או הישיבה בה אינם ברורים. אשרה זו מוגבלת לחודש ימים בלבד. יתר על כן, מי שנכנס לישראל מתוקף אשרת ב\3 צריך לפנות למשרד הפנים כדי לברר את מעמדו. האשרה דנא לרוב מתמקדת באנשים שיש להם דווקא כוונה לעלות ארצה, אך מצבם האישי אינו ברור דיו, ואינו מאפשר בדיקה שטחית (למשל אנשים שהם ספק יהודים המבקשים להשתקע בישראל ועוד).

אשרת תייר נוספת שקיימת היא אשרה מסוג ב\4, שמתייחסת למתנדבים. אנשים מכל העולם מגיעים לישראל על מנת להתנדב בקיבוצים, בחקלאות, בעמותות מסוימות, ועוד. מי שנכנס לישראל באשרה ב\4 איננו יכול לעבוד בשכר- למען הסר ספק.

אשרה נוספת שהתווספה לפני כשנתיים היא אשרה מסוג ב\5 שניתנת למשקיעים שמגיעים ארצה להקים מיזמים או להשקיע כספים במיזמים ישראלים. תכליתה של אשרה זו היא כן לעודד השקעה כספית בישראל. מי שזכאי לקבל אשרת ב\5, ראשים גם ילדיו ובן או בת זוגו לקבל אשרת שהייה מסוג ב\52.

עד כה פירטנו בקצרה את קבוצת אשרות הביקור בישראל. אך יש גם להזכיר בקצרה את הקבוצה השניה, היא קבוצת אשרות השהייה הזמנית בישראל. אשרות אלו נועדו מראש לאנשים שבכוונתם לשהות פרק זמן רחב יותר בישראל, ואף בין היתר להשתקע בישראל.

האשרה הראשונה היא אשרה מסוג א\1 שניתנת רק לאנשים שזכאים לעלות לישראל מכוח חוק השבות. המציאות מעידה שלא בנקל אנשים עוזבים הכל ומגיעים ארצה, אלא שלא פעם אנשים רבים במיוחד בעלי משפחות זקוקים לתקופת ביניים. לכן, אשרת א\1 ניתנת לזכאי עלייה, המעוניינים לשהות תקופה מה בישראל, עד להחלטה סופית האם לעלות ארצה. אשרת א\1 מוגבלת לחמש שנים. יוער שאשרה זו מקנה למחזיקה זכות לעבוד בישראל, וגם ליהנות משירותים סוציאליים.

אשרה נוספת, נקראת א\2 שניתנת לתלמידים\סטודנטים המבקשים להגיע ארצה וללמוד. כדי לקבל אשרה זו יש להציג אסמכתא ממוסד הלימודים. יודגש כי מי שמגיע ארצה מכוח אשרת סטודנט, לא זכאי ככלל לעבוד בארץ, למעט חריגים, כגון: ככל שהסטודנט עובד בין כותלי האוניברסיטה, וככל ששר הפנים מעניק לו היתר מיוחד לשם כך. אגב, גם קרובי משפחה של סטודנט השוהה בישראל בהתאם לאשרת א\2 אפשרות לקבל אשרה מיוחדת כדי להיות בקרבת קרובם, אשרה זו נקראת א\4.

ישנה אשרה מיוחדת שנקראת א\3 שניתנת לאנשי דת המגיעים לישראל לשם שליחות או לשם ביצוע תפקיד מסוים במוסד דתי (ללא הגבלה בין דתות כמובן בכפוף לחריגים ביטחוניים). כדי לקבל אשרת א\3 יש לקבל הזמנה רשמית ממוסד דתי.

אם אשרה מסוג א\1 ניתנת לאנשים שהם זכאי עלייה, אשרה מסוג א\5 ניתנת לאנשים שנמצאים בישראל בתהליך של הסדרת מעמד. בדרך כלל מדובר באנשים שנשואים לישראלי\ת או חיים עמו כידועים בציבור, וכן באותה מידה מדובר לעיתים בילדים של הורים כאלו. לכן, מי שנמצא בשלבים של הסדרת מעמד, מקבל אשרה מסוג א\5, אשרה זו מקנה זכות לעבוד בישראל.

אישור עבודה לעובדים זרים בישראל:

עד כה דנו בסוגי האשרות שישנן, ברם כל מה שנאמר מתייחס לתיירים לרוב או לאנשים שמגיעים למטרות מסוימות לישראל. אך באשר לאשרה מסוג ב\1, הרי שלא מדובר באשרה שמתייחסת לתיירים כפשיטא, אלא לאנשים שמגיעים לישראל על מנת לעבוד, אם נרצה: אישור עבודה לעובדים זרים.

ישראל, ככל מדינה מודרנית המנהלת משק וכלכלה מודרנית, חותרת לשמירה על איזון בשוק העובדה. לשם כך, היא פועלת לעודד לימודים והכשרות מקצועיות בתחומים מסוימים, וכן היא גם דואגת לעיתים לאפשר לעובדים זרים להגיע ארצה ולעבוד בתחומים שבהם אין מספיק "ידיים עובדות", לדוגמא: תחום הסיעוד, תחום הבנייה ועוד.

חוק הכניסה לישראל, מסדיר את אופן הכניסה לישראל, אך בנוגע לאישור עבודה לעובדים זרים, קובע סעיף 2(ג) כדלקמן: "לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (בחוק זה – חוק עובדים זרים), אלא אם כן המבקש להעסיק את העובד הזר מחזיק בהיתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, ורשאי שר הפנים לקבוע כי לגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים שקבע או לגבי סוגי עובדים שקבע, מתן אשרה או רישיון ישיבה אינו טעון היתר כאמור; שר הפנים יציין באשרה וברישיון הישיבה שניתנו לעובד זר את תחום עיסוקו".ללמדנו, שבכל הנוגע לעובדים זרים, קיים לגביהם דין ספציפי, דין הנקרא חוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). בהתאם לסעיף 3א לחוק הכניסה לישראל, שר הפנים רשאי להעניק אשרת שהייה בישראל (מה שנקרא כאמור ב\1) למשך תקופה ארוכה יותר מאשרות התייר האחרות, והיא לתקופה של 5 שנים. יוער גםשכאשר מדובר על עובדים זרים בתחום הסיעוד, ניתן להאריך את שהותם לתקופה ארוכה אפילו מחמש שנים, לשנה אחת נוספת בכל פעם, וזאת בהתאם לסעיף 3א(ב) לחוק הכניסה לישראל.

אך בכך לא דיי, שכן מי שרוצה להעסיק עובד זר, צריך לקבל רישיון ספציפי לכך, אשרת עבודה לעובד זר, וזאת בהתאם לחוק עובדים זרים. כדי לקבל רישיון, יש להציג תעודה רפואית שמעידה שהעובד לא חולה במחלה כלשהי שעלולה לסכן את הציבור,[2] להציג חוזה בכתב בין העובד למעסיק הפוטנציאלי,[3] להגדיר בדיוק מה תהיה עבודתו, לדאוג לעובד למגורים הולמים,[4] לדאוג לעובד לביטוח רפואי, ועוד. יוער גם כי בהתאם לחוק עובדים זרים, קיים ממונה במשרד התמ"ת שתפקידו הוא לברר תלונות של עובדים זרים.[5] מכאן, שאין ספק שחוק עובדים זרים נועד לשמור על זכויותיהם, שכן באופן טבעי עובדים זרים הם אוכלוסייה מוחלשת בהרבה שאינה מכירה את השפה ואת החוק הישראלי ובאופן טבעי היא מועדת לניצול רב יותר ע"י מעסיקים פוטנציאלים.

עוד יוער שעובד זר המסיים את תפקידו אצל מעסיק מסוים, מחויב בהודעה למשרד הפנים בנושא, לאחר מכן עומדת לאותו עובד תקופה של שלושה חודשים בה הוא רשאי לחפש מעסיק אחר. בעבר אגב, עובדים זרים היו כבולים למעסיקים, אך הסדר זה בוטל בפסיקה של בית המשפט העליון.[6]

ויזת עבודה לעובד זר מסוג ב\1:

כאמור, מעסיק שרוצה להעסיק עובד חייב ברישיון/אשרת עבודה לעובד זר לשם כך, מכוח חוק עובדים זרים, ובד בבד הוא רשאי וכך גם העובד להגיש מראש בקשה לאפשר לעובד להיכנס ארצה. מה גם, שבמסגרת קבלת הרישיון בהתאם לחוק עובדים זרים, על המעסיק להציג גם אישור ממשרד הפנים שהעובד יהיה רשאי להיכנס לישראל.[7] מכאן, שההוראה המשלימה לנושא, מצויה בתקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, הקובעת לאמור: "המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק". יודגש גם כי אדם שמגיע ארצה עם אשרה אחרת, לא יכול להחליף את האשרה הקיימת לאשרת ב\1, וזאת אגב בניגוד לאשרות אחרות.

זאת ועוד, לא פעם עובדים זרים חיים בישראל זמן רב, ובאופן טבעי מבקשים לצאת לחופשות במדינת המוצא שלהם. לשם כך, קיים נוהל במשרד הפנים הנקרא "נוהל הטיפול באשרת כניסה חוזרת לישראל לעובדים זרים השוהים בארץ כדין ומבקשים לצאת לחו"ל ולשוב חזרה". בכדי שהעובד יוכל לחזור ארצה, עליו להציג אישור מהמעסיק, לשלם אגרה, ולהגיש בקשה בהתאם לנוהל. כמו כן קיימת דרישה שלעובד תהיה אשרת שהייה נותרת בישראל ל- 90 ימים. בקשה לאשרת כניסה חוזרת לעובד זר נפוצה אפוא מאד בקרב מעסיקים ישראלים.

באופן טבעי עובדים זרים החיים בישראל, מכירים בנות זוג, ואף מולידים ילדים. לצערנו כיום יש מספר רב של ילדים של עובדים זרים שהם למעשה חסרי מעמד. שכן תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל קובעת כי מעמדם של ילדים של עובדים זרים ובכלל זה זרים, יהיה זהה להוריהם, כך שמדינת ישראל לא מעניקה אזרחות אוטומטית למי שנולד בשטחה, לאמור: "ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו סעיף 4 לחוק השבות, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופוס זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר".

מה חשוב לדעת בעת הגשת בקשה לקבלת אשרת עבודה לעובד זר – ב\1:

בעת הגשת בקשה למתן אשרת עבודה לעובד זר  מסוג ב\1 חשוב מאוד לזכור להצטייד בפרטים הבאים:

תשלום אגרה: יש לשאת באגרה בעת הגשת הבקשה, בין אם ע"י העובד הזר בקונסוליה, או בין אם מדובר במעסיק.

דרכון + צילום: יש כמובן להחזיק בדרכון בתוקף, ולצרף גם תמונת פספורט.

בדיקה רפואית: יש להמציא בדיקה רפואית כפי שהוסבר לעיל מבית חולים מקומי או רופא מקומי בעל רישיון. הבדיקה הרפואית צריכה לכלול אישור על ביצוע בדיקות דם כדין.

טופס בקשה לוויזה: כל המסמכים צריכים להיות מצורפים לטופס מיוחד הנקרא טופס לבקשת ויזה, בו כוללים הפרטים הרלוונטיים על העובד.

מילוי אחר הוראות חוק עובדים זרים: כאמור, למעסיק מכוח חוק עובדים זרים מספר רב של חובות כלפי העובד, לרבות קבלת רישיון. יש להקפיד על הוראות אלו, שמא לא ייפגע העובד הזר, ושמא המעסיק לא ייחשף לסנקציות פליליות.

ויזת עבודה לישראל – סקירת פסיקה:

ככלל, המדיניות הרווחת בישראל היא להפחית עד מאוד את מספר העובדים הזרים, עם זאת מפעם לפעם קיימת גמישות מסוימת כאשר אכן עולה צורך בהעסקה של עובדים זרים בתחומים מסוימים, כך יפים הדברים: "מדיניות הממשלה היא לצמצם את מספר העובדים הזרים בארץ, על כן חלוקת ההיתרים להעסקת עובדים זרים חייבת, כנטען, להתבצע על פי נהלים מדוקדקים ומסודרים, אשר מחד גיסא, יבטיחו שמירה על עקרון השוויון, ומאידך גיסא יבטיחו את אינטרס המדינה שלא לאפשר העסקת עובדים זרים מעבר לכמות המרבית שברצונה להתיר".[8]

כך לדוגמא, כדי להמחיש כמה חשוב לעמוד בתנאי ההיתר שניתן להעסקת עובד זר, כדאי להתייחס לפרשה שבמסגרתה אדם ביקש להעסיק רקדניות בישראל, אך סורב הן בשל הפרה קודמת של תנאי ההיתר, יודגש כי דובר על להקה שכבר הייתה פעילה למעלה מ- 16 שנים, כך נקבע: "אולם טעם אחד בטיעוני המשיבים מכריע את הכף ביחס לעתירת העותר. מבדיקת המשיבים התברר כי העותר לא קיים את תנאי ההיתרים שניתנו לו בעבר במובן זה שרקדנית אחת שהיתר שהייתה בארץ פקע כבר לפני שנים מספר, נותרה להתגורר בישראל, והיא ממשיכה להיות מועסקת בלהקתו של העותר. בנסיבות אלה יש צדק בעמדת המשיבים כי העותר הפר את האמון שניתן בו, והוא הראה יחס של זלזול לקיום התנאים המחייבים שהוטלו עליו".[9]

בעבר, עובדים זרים לא היו זכאים לזכויות בריאות וזכויות סוציאליות, אלא לסל קטן מאוד, ולא ממצה. כיום לאחר שבית המשפט העליון אמר את דברו בנושא, הסל המוענק לעובדים זרים הינו רחב בהרבה, כפי שנפסק: "באופן יותר ספציפי, אני סבורה שראוי להתייחס בהקשר הנוכחי הן לפגיעה בזכות לבריאות כנגזרת מן הזכות לכבוד האדם והן לפגיעה עצמאית בזכות לכבוד האדם. הפגיעה בזכות לבריאות – הזכות לבריאות, לפחות בליבתה, כרוכה בזכות לכבוד והיא אף נגזרת של הזכות לחיים ושל ההגנה על גופו של האדם".[10]

סיכום:

העסקת עובד זר היא נושא מורכב מאוד, ובכלל זה דיני האשרות בישראל, שביניהן אשרה מסוג ב\1, אשרת עבודה בישראל. לכן, חשוב מאוד תמיד להיעזר בשירותיו של עורך דין שמתמחה בענייני משרד הפנים הבקיא בתחום, ובאותה מידה גם לא לשכוח את מידת החובות המוטלות על המעסיק בתחום העסקת העובדים הזרים.

[1] סעיפים 10-9 לחוק הכניסה לישראל.

[2] סעיף 1ב לחוק עובדים זרים.

[3] סעיף 1ג לחוק עובדים זרים.

[4] סעיף 1ה לחוק עובדים זרים.

[5] פרק ד3 לחוק עובדים זרים.

[6] בג"ץ 02\4542 עמותת קו לעובד ואח', נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד סא(1) 346.

[7] סעיף 1ב(ג) לחוק עובדים זרים.

[8]בג"ץ 3445/05‏ סושימאי 2004בע"מ נ' משרד התעשיה המסחר והתעסוקה – יחידת הסמך‏, (פורסם בנבו). בפסקה ה'.

[9] בג"ץ 9723/01‏ לוי נ' מנהלת מחלקת תעשיה ושירותים למתן היתרים לעובדים זרים, פ"דנז(2) 87.

[10]בג"ץ 1105/06 קו לעובד נ' שר הרווחה, (פורסם בנבו), פסקה 2 לפסק דינה של השופטת ד. ברק ארז.

דרג עד כמה התוכן הועיל לך