מבוא – הסכם ממון:
לא תמיד חיי הנישואין של בני זוג מאריכים ימים, ולעתים לא מעטות הם פוקעים בשל סיבות שונות. הנתון הזה לא פוסח גם על בני זוג מעורבים שאחד מהם הוא אזרח ישראלי יהודי והשני נתין זר לא יהודי – נישואי תערובת. בני זוג מעורבים מבחינה דתית לרוב מתחתנים בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, אחרים מתחתנים בנישואים אזרחיים בישראל (פירוט מורחב על כך במאמר זה), וחלקם מחליטים להמשיך לקיים חיי זוגיות משותפים כידועים בציבור.
במידה ובני זוג מעורבים מחליטים להתגרש בישראל, עליהם לפנות בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה כדי לקבל פסק דין המתיר את נישואיהם, ובמידה וחתמו גם על הסכם ממון לפני או במהלך נישואיהם, יתבקש בית המשפט שבאזור מגוריהם להכניס לפועל את הוראות ההסכם לתוקף.
כעקרון, הסכם ממון הוא הסכם לעתיד, אליו מגיעים בני הזוג במהלך חייהם המשותפים מתוך הבנה והסכמה על חלוקת רכושם לרבות מזונות ילדים ומזונות אישה, על דין המדינה שיחול על חלוקת רכושם במידה ובעתיד חיי הנישואין שלהם יסתיימו. בני הזוג יכולים להסכים על הפרדת הרכוש, על שיתוף מלא של הרכוש וחלוקה שווה שלו ביום הפרידה, על דין המדינה שהוראותיו יחולו על הפרדת הרכוש ביניהם או על הסכמה חלקית לדוג' על החוק שיחול על נכסי הנדל"ן שלהם, שיהיה מקום הימצאם של המקרקעין ועוד.
הגדרת הסכם ממון נמצאת בסעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג (התשל"ג, 1973), המתיר לכל זוג המנהל חיים משותפים, בין אם אלו ידועים בציבור, זוגות נשואים בעלי דת אחת או לענייננו זוגות מעורבים בעלי דת שונה לקבוע ביניהם הסכם ממון אשר יקבע בעת פרידה בעתיד את חלוקת הרכוש ביניהם. בבסיס ההסכם צריכה להיות הבנה והסכמה הדדית למהות הסכם הממון והשלכותיו. סעיף 2 לחוק דורש שני תנאים מצטברים, בלעדיהם לא יהיה תוקף להסכם הממון בעתיד; שההסכם יהיה בכתב, ושההסכם יאושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה. בני הזוג יכולים לקבוע בהסכם הממון גם איזה דין של איזו מדינה יחול על הסכם הממון במועד פקיעת הנישואין.
במידה והסכם הממון חסר את דרישת הכתב או את אישור הגורם המוסמך לאשר אותו – הסכם הממון לא יקבל תוקף, ובמקומו יחול על בני הזוג המעורבים ועל חלוקת רכושם ההסדר החוקי החל עליהם, והשאלה איזה חוק יחול על בני הזוג במצב זה, החוק הישראלי או חוק של מדינה זרה, נשאלת בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי פרטי החלים על המקרה.
במידה ומדובר בהסכם ממון של זוג מעורב לפני הנישואין, או זוג מעורב ידועים בציבור – הסכם הממון יאושר בפני נוטריון או בפני רשם נישואין, כהגדרתו בפקודת הנישואין והגירושין (רישום), כש"הרשות הרושמת" במקרה של בני זוג מעורבים הנישאים בנישואים אזרחיים היא הפקיד המסדר את הקידושין. על מנת שההסכם יאושר ויהיה לו תוקף בעתיד, גם הם, כמו בית המשפט, צריכים להשתכנע כי ההסכם נחתם מרצונם החופשי של שני בני הזוג, תוך שהבינו את מהות ההסכם והשלכותיו, אחרת גם כאן ההסכם לא יאושר ולא יקבל תוקף מחייב.
על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, כפי שהם נתקבלו בחוק הישראלי, אם הסכם הממון נערך מחוץ לישראל ובני הזוג המעורבים חיים כעת בישראל ומעוניינים כי הוא יגבר בעתיד על יחסי הממון הקבועים בחוק – עליהם להוכיח כי הסכם הממון ביניהם נערך, נחתם ואושר בהתאם לדין המדינה שבו הוא נערך.
אמנת האג ומשמעותה המיוחדת לגבי בני זוג מעורבים
ב-1978 נחתמה "אמנת האג" שעניינה יחסי ממון בין בני זוג. נקבע כי כללי האמנה יחולו על בני זוג מעורבים שמדינת המוצא שלהם הצטרפה לאמנה והתחתנו לאחר כניסתה לתוקף ב-1978, כשבשונה מכללי המשפט הבינלאומי הפרטי, האמנה קובעת כי בני זוג שלא ערכו הסכם ממון – הדין שיחול עליהם במקרה של גירושין הוא מקום מושבם לאחר נישואיהם. יחד עם זאת, קובעת האמנה כי במקרה שבני הזוג היגרו למדינה אחרת וחיו שם יותר מעשר שנים, או שעברו להתגורר במדינה בה יש לשניהם אזרחות – חוק המדינה אליה עברו/בה קיבלו אזרחות יחול על חלוקת הרכוש ביניהם.
כמובן, אם בני הזוג המעורבים חיים בישראל, וערכו הסכם ממון ביניהם, שנערך, נחתם ואושר בהתאם לחוק המדינה בה הוא נערך, ובנוסף נקבע בו כי דין המדינה בה הוא נערך לדוג' יחול על ההסכם – ההוראה בהסכם תגבר על ההסדר החוקי המצוי בישראל בחוק יחסי ממון.
כך למשל, במצב בו שאזרח ישראלי התחתן עם אזרחית צרפתייה בפריז, והם ערכו הסכם ממון – הם יכולים לבחור את הדין הישראלי כדין שיחול עליהם במקרה של פירוד. בית המשפט הצרפתי אשר ידון בהסכם יחסי הממון של בני הזוג הגרושים – יעשה זאת בהתאם לדין הישראלי.
התרת נישואין של בני זוג מעורבים המערבת החלת הסכם ממון שנחתם על ידם, ועל פיו יש לחלק את רכושם, היא מורכבת מאד, בפרט כשיש הסכם ממון שאת תקפותו יש להוכיח, או כזה שלא קובע את דין המדינה שיחול עליו בעת גירושיהם של בני הזוג, ומומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני המעמד האזרחי והמשפט הבינל' הפרטי, בפרט במקרה של סכסוך וחוסר הסכמה של אחד מבני הזוג לפרידה או לאופן חלוקת הרכוש, מאחר ובחלק מהמקרים יחול על חלוקת הרכוש דין זר, המצריך מומחיות ובקיאות גם בחוקי המדינה הזרה, גם במקרה שיש הסכם ממון חוקי ותקף בין הצדדים.