במדינת ישראל קיימים מספר סוגים של ויזות, אשרות כניסה לישראל, שנבדלות זו מזו לפי מטרת הכניסה לארץ.
אזרחי אילו מדינות נדרשים לקבל ויזה לישראל ואילו לא, ומהן נסיבות הכניסה לארץ, שעל פיהן תיקבע סוג הויזה?
חוקי המדינה
אזרח זר המבקש להכנס לישראל יוכל לעשות זאת רק אם יעמוד בחוק הכניסה לישראל מכלל זה פטורים עולים חדשים, שמתוקף חוק השבות הם זכאים לכניסה לארץ כמו כן, קיימות מדימות שיש לישראל הסכם דו צדדי איתן, למשל אוסטרליה, ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, שאזרחיהן מקבלים ויזה עם הגיעם לישראל.
חשוב להבין את ההבדלים בין כניסה לישראל לבין ישיבה בישראל. בעוד שכניסה עוסקת בחציית הגבול, הרי שישיבה בישראל עוסקת בשהות בארץ. ההבדל העיקרי בין שני המצבים הוא כי כניסה לישראל מחייבת בקבלת ויזה, בעוד ששהות בישראל, מעל שלושה חודשים, מחייבת ברשיון ישיבה, גם עבור אזרחי מדינות הפטורות מויזת כניסה לישראל.
אז מי צריך ויזה לישראל?
כאמור, כל אדם המבקר בישראל, לצרכי תיירות או ביקור, ולתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים יוכל להכנס לישראל עם ויזה, אשרת כניסה. אזרחי חלק מהמדינות יקבלו את אשרת הכניסה (ויזת תייר) עם הגיעם לישראל ואילו אזרחים ממדינות אחרות יידרשו להיערך לקבל ויזה מראש, במדינת מוצאם, אחרי שפנו לשגרירות או לקונסוליה במדינתם. אם לא יעשו כך, לא יורשו להכנס לישראל.
המדינות בהן נדרשת ויזה מראש לכניסה לישראל (ויזת תייר) הן:
אפגניסטן
אלג'יריה
אוגנדה
אנטיגואה וברבודה
ארמניה
אזרבייג'ן
בחריין
בנגלדש
ברמודה
בוליביה
בורונדי
ונצואלה
סין
חוף השנהב
אריתריאה
אתיופיה
גמביה
גאנה
ירדן
קניה
קזחסטן
איראן
אתיופיה
מצרים
אינדונזיה
מרוקו
מולדובה
מוזמביק
ניקרגואה
נפאל
סנגל
לבנון
לאוס
תוניס
טורקיה
סרילנקה
ניגריה
פקיסטן
סיירה ליאון
איי שלמה
איחוד האמירויות
תימן
ועוד
בין המדינות שאזרחיהן לא נדרשים להגיש בקשה לויזת תייר לפני הגיעם לישראל מצויות ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, אנגליה, שווייץ, גרמניה, איטליה, צרפת, ניו זילנד, רוסיה, יפן, קפריסין, יוון, ספרד, פורטוגל ועוד.
לרשימה המלאה של המדינות הפטורות מאשרת ביקור בישראל והמדינות בהן נדרשת ויזה לישראל, לחצו כאן
הויזה המדוברת היא אשרה מסוג ב'2, אשרת מבקר/תייר. כאמור, היא מאפשרת כניסה לישראל עבור תיירים או לביקור פרטי.
ויזה זו חלה גם במקרים נוספים של מבקרים מנסיבות ספציפיות, ביניהם:
- בני זוג וילדים של מומחה זר שעובד בישראל
- מבקר עסקי שמגיע לפגישות עסקים הכוללות ישיבות, דיונים וכדומה
אזרחי המדינות שלא נדרשים להנפיק ויזת כניסה לישראל טרם הגיעם לארץ, יקבלו את האשרה עם כניסתם לישראל, בביקורת הגבולות.
* קיימת כמובן הסתייגות לנ"ל באשר לקבלת ויזה בתקופות מיוחדות, כגון תקופת התפשטות נגיף הקורונה וההשלכות המתלוות אליו במובן של סגירת השמיים לישראל ממדינות ספציפיות או באופן גורף
בכל כלל יש יוצא מן הכלל
על פניו עושה רושם כי אזרחים ממדינות אשר פטורות מקבלת ויזה לישראל יכולים לעבור בקלות בנתב"ג ולקבל את אשרת הכניסה ללא כל בעיה וללא כל חשש. בפועל, המציאות מראה שבכל כלל יש גם יותר מן הכלל.
המדינות הפטורות מויזה לישראל, כלומר שהמדינה לא דורשת ויזה מראש כדי שאזרחיהן יבקרו בארץ הן מדינות שקיימים בהן הסדרי הדדיים של פטור מויזה, עקב הצבעתן באו"ם בעד הקמת מדינת ישראל, או שיש להן יחסים מסחריים, או דיפלומטיים עם מדינת ישראל. מדינות אחרות חברות באיחוד האירופי, שמאפשר כניסה לישראל ללא ויזה.
ועדיין, נשאלת השאלה, אם כל אזרחי המדינות הללו יכולים להכנס ולבקר בישראל בכל זמן שיחפצו בכך? התשובה עשויה להפתיע, מאחר ובפועל לא תמיד הדבר אפשרי. למרבה האירוניה, אזרח של מדינה שנדרשת בה קבלת ויזה מראש, יעבור את מסלול הבקשה ותשלום האגרה ויגיע לישראל כשהוא יודע בביטחון ובוודאות שייכנס לארץ. ודווקא אזרחי מדינות הפטורות מויזה, יכולים לעלות על מטוס לישראל ולמצוא את עצמם חוזרים על עקבותיהם, לאחר שפקידי ביקורת הגבולות לא אפשרו להם להיכנס לארץ
למה זה קורה?
ראשית, יש להבין כי הסמכויות של פקידי ביקורת הגבולות הן נרחבות והם יכולים להפעיל שיקול דעת גם במקרים של אזרחים המבקשים להיכנס לארץ והם מדינות הפטורות מויזה.
שנית, אם קיים חשש בקרב אותם פקידים כי התייר מנסה לבצע הגירה בלתי חוקית לישראל, או קיים חשש לביטחון המדינה, הם יכולים שלא לאשר את כניסתו לישראל.
חשש בטחוני הוא מצב בו עולה הסוגיה אם יש בכוונת האדם המבקש להכנס לישראל לגרום נזק למדינה. לאחרונה אף הורחבה הגדרת המונח "נזק למדינה" ונוספו לו גם שיקולים של תמיכה בארגונים שאינם אוהדים את ישראל וקוראים להחרמתה, או כל ארגון עוין אחר.
החשש להגירה ולעבודה בלתי חוקית בארץ הוא הסיבה השנייה שעלולה לגרום לפקידי ביקורת הגבולות שלא לאשר כניסה לישראל, כאמור, לאזרחים ממדינות הפטורות מויזה. הכוונה היא שהמבקר מצהיר על כוונתו לבקר כתייר בישראל, בעוד שבפועל הוא מתכנן להמשיך ולהישאר בארץ, מעבר לתקופה שאושרה לו בויזה, ולעבוד בה ללא אשרת עבודה ובאופן בלתי חוקי.
כיצד יודעים פקידי ביקורת הגבולות כי זו אכן כוונת התייר? קיימים מספר שיקולים שעשויים להעלות את חשדם, למשל:
האם התייר כבר גורש בעבר מישראל?
האם ניסה להיכנס בעבר לישראל וסורב?
האם יש בישראל מקום ידוע בו ישהה בעת ביקורו בארץ?
האם יש לו משאבים מספיקים כדי לממן את ביקורו בארץ?
האם במדינת המוצא שלו מצבו הכלכלי יציב ויש לו עבודה מסודרת?
שיקולים נוספים הם ארץ המוצא, וגיל התייר. אם מדובר באדם צעיר מגיאורגיה למשל, שהיא מדינה הנחשבת לענייה, הוא יעורר חשד גדול יותר מאשר תייר מבוגר מקנדה.
אז איך יבטיח לעצמו התייר את הכניסה לישראל?
חשוב להראות לפקידי ביקורת הגבולות שהרגע ממנו מגיע התייר הוא מסודר, למשל להראות שיש בבעלותו דירה, או שגר בשכירות, שיש לו עבודה מסודרת ממנה יצא רק לחופשה, ואפילו פירוט המצב הכלכלי. חשוב גם להראות כי יש לתייר מקום לינה, כסף למימון שהותו בארץ וכדומה.
אם בכל זאת סורבה הכניסה לישראל על ידי ביקורת הגבולות, חשוב לדעת שניתן לערער על ההחלטה אולם יש לפעול במהירות, מאחר ולאחר שניתן צו ההרחקה, תיאסר אוטומטית הכניסה לישראל למשך כעשר שנים. חשוב מאד לפנות לא דיחוי לעורך דין ויזה לישראל, הבקיא בדיני וחוקי הכניסה לארץ, שיוכל להכין את הערעור במהירות ולהגישו.
פסיקה ממחישה בנושא – ערעור על סירוב כניסת אזרחית אמריקנית לישראל- בר"מ 18/7216
העותרת, לארה אלקאסם נתקלה בסירוב מטעם רשות הגבולות עם כניסתה לישראל, זאת למרות היותה אזרחית אמריקנית הרשאית לקבל אשרת תייר מסוג ב'2. לא די בכך, בכוונתה היה להמשיך את לימודיה באוניברסיטה העברתי בירושלים, בעבות קבלת מלגה ואף הסדירה וקיבלה אשרת סטודנט מסוג א'2. כניסתה לישראל סורבה עקב תמיכתה בעבר בארגון . פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים נתקלה בהתנגדות בית המשפט ודחיית ערעור המבקשת (עמ"נ 11002-10-1) ונקבע כי המשיב- משרד הפנים, רשאי לבטל את אשרת השהיה ולמנוע את כניסתה לישראל, זאת בגין פעילותה לקדם הטלת חרם על מדינת ישראל. השלב הבא היה פנייה לבית הדין לעררים.
בפנייה זו ועם ייצוג משפטי של עו"ד לענייני הגירה, הועלו הטענות כי המבקשת לא היתה מגיעה ללמוד בישראל מכל המדינות, לו היו לה כוונות זדון. השתתפותה בתנועה הקוראת להחרים את ישראל היתה שולית, זניחה ונעשתה בצעירותה. תשובת בית המשפט לטענת סירוב הכניסה "משיקולי בטחון הציבור, או שלום הציבור, או הסדר הציבורי"
"המבקשת טוענת כי הסמכות שמעניק סעיף 2(ד) לחוק הכניסה לשר הפנים מוגבלת למניעת כניסה של אדם הפועל בהווה עבור ארגון או גוף הקוראים להטלת חרם על מדינת ישראל. ממילא, לא היה מקום למנוע את כניסתה, שכן היא אינה חברה בארגונים מעין אלה מאז חודש אפריל 2017, לכל המאוחר. המבקשת מדגישה כי משרד הפנים לא הציג כל ראיה למעורבותה בפעילות ארגוני חרם בתקופות מאוחרות יותר – וכי לטענותיו בעניין, שהועלו לראשונה בשלב הערעור, לא נלוו פירוט או אסמכתאות. המבקשת מוסיפה כי נוכח פגיעתו בזכויות יסוד, לרבות חופש הביטוי הפוליטי, יש לפרש את סעיף 2(ד) לחוק הכניסה בצורה מצמצמת – ובוודאי שאין להרחיבו אל מעבר לתבחינים שאישרו שר הפנים והשר לנושאים אסטרטגיים. מאחר שארגון הסטודנטים SJP אינו נמנה על ארגוני החרם "הבולטים", והמבקשת עצמה מעולם לא נקטה בפעילות "ממשית, עקבית ורציפה לקידום חרמות", הרי שהיא אינה באה בגדרי התבחינים האמורים – והחלטת משרד הפנים בעניינה ניתנה בחוסר סמכות.
במישור הסבירות – המבקשת שבה ומדגישה כי אין רגליים לחשש מפני ניצול שהותה בישראל לקידום חרם על המדינה. מעבר להתחייבותה בפני בית הדין לעררים שלא לפעול בדרך זו, הרי שנחישותה להשתלב באקדמיה הישראלית מהווה אנטיתזה לפעילות חרם – ומטילה ספק רב בחשש כי תקרא בעתיד לחרם כזה. המבקשת טוענת כי מעולם לא הסתירה מהרשויות מידע שנשאלה לגביו, וסבורה כי בהתחשב בפעולותיה המעשיות – קרי, השאיפה ללמוד באקדמיה הישראלית – הניסיון להציג את מחיקת חשבונותיה ברשתות החברתיות כעדות לתמיכה בחרם על ישראל רחוק מלשכנע. המבקשת אף מציגה מכתבים מטעם פרופסורים ומרצים באוניברסיטת פלורידה, המעידים על התעניינותה בישראל, ועל הדיאלוג המשמעותי והמכבד שניהלה מול גורמים ישראליים. בנסיבות אלה, היא טוענת כי ראוי היה לייחס משקל מכריע להסתמכותה על האשרה שהונפקה לה כדין חודשיים ימים עובר לנחיתתה בישראל – שכן למבקשת אין כיום דירה או מקום עבודה בארה"ב, ורכבת שנת הלימודים האקדמית הנוכחית כבר יצאה מן התחנה".
בית הדין לעררים קיבל את טענות המבקשת ועורך דינה, ביטל את החלטת משרד הפנים ואת החלטת בית המשפט – ואישר לה להיכנס לישראל.
החשיבות של נקיטה בפעולה מהירה היא בעיקר בשל החשש שבמידה והמבקש יוחזר לארצו, תמנע ממנו הכניסה לישראל בעשר השנים הבאות. מכאן שמהירות התגובה המשפטית היא קריטית.