"נישואי יוטה" הם נישואים הנערכים בהיוועדות חזותית של שני בני זוג מול עורך נישואין מוסמך במדינת יוטה שבארה"ב. דרך זו מאפשרת לבני זוג מכל העולם, ובהם גם זוגות מישראל, להינשא ממקום מגוריהם בחתונה אזרחית מבלי שיצטרכו לצאת מישראל ולהגיע פיזית למדינת יוטה.
כלל חדשני זה נקבע לאחרונה בבג"ץ (בעע"ם 7368/22 ועע"ם 7375/22 משרד הפנים נ' עדי בריל ואח') בשבתו כערכאת ערעור על סדרת פסקי דין של בתי המשפט המנהליים, לאחר שהמדינה ערערה על הפסיקות שקבעו כי פקיד הרישום אינו יכול לסרב לרשום את הזוג שנישא במדינת יוטה דרך הזום בטענה שמירב הזיקות מעידות כי הטקס נערך בישראל ולא במדינת יוטה, זאת מכיוון שבני הזוג היו פיזית בישראל במועד עריכת הטקס, זאת מאחר ש"מקום עריכת הטקס" בעידן הדיגיטלי מעורר סוגייה מורכבת שאין לה עדיין תשובה בחוק או בפסיקה, ולפקיד הרישום אין סמכות בחוק לדון או להכריע בה, וכפי שנכתב שם:
"משמצאנו כי שאלת מקום עריכת טקס הנישואין בנסיבות שלפנינו מעוררת שאלות מורכבות ביותר, שאלות שאין מקום שפקיד הרישום יכריע בהן, ומאחר שאין מחלוקת שזוגות המשיבים הגישו לפקיד הרישום תעודת נישואין שערוכה בהתאם לדין במדינת יוטה – הרי שהמסקנה המתחייבת היא כי על פקיד הרישום לרשום את בני הזוג כנשואים"
נקבע כי במצב בו מונחת בפני פקיד הרישום תעודה ציבורית תקינה של מדינת יוטה, המעידה על עריכת טקס נישואין רשמי ותקף – עליו לרשום את בני הזוג הרשומים בתעודה כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל.
בית המשפט העליון נשען על הלכת פונק-שלזינגר (בג"ץ 143/62), אשר קבעה כבר בשנת 1963 כי פקיד הרישום במשרד הפנים אינו רשאי להפעיל שיקול דעת מהותי בשאלה האם הנישואים תקפים מבחינה דתית או חוקית, אלא עליו להסתפק בבדיקת התוקף הפורמלי בלבד של תעודת נישואין שהוצאה כדין במדינה זרה.
משמעות הדבר היא שבישראל קיימת חובה לרשום במרשם האוכלוסין כל זוג המציג תעודת נישואים רשמית ותקפה שהונפקה במדינה אחרת. הלכה זו היוותה את התשתית המשפטית העיקרית לפסיקה החדשנית שהכירה בנישואי יוטה.
חדשנות הפסיקה ומשמעויותיה לעניין נישואים אזרחיים בישראל
החידוש העיקרי בפסק דינו של בית המשפט העליון הוא שעד פסק הדין הנ"ל היתה קיימת בישראל אפשרות להתחתן רק על פי הדין הדתי, ומשרד הפנים לא הכיר בנישואין של בני זוג ישראלים בפני רשות מוסמכת בחו"ל כל עוד בני הזוג שהו בישראל במועד עריכת הטקס, ומי שביקש להתחתן באופן אזרחי היה חייב לצאת מהארץ ולהתחתן במדינה המנהלת נישואין אזרחיים, בהתאם לדין המקום.
בפסיקת בג"ץ הנ"ל, שאישרה את תקפותם של נישואי יוטה, עולה כי החוק והפסיקה לא מבדילים בין נישואי יוטה לחתונה אזרחית אחרת אשר נערכה בחו"ל, ומבחינתם – גם אם בני הזוג שהו פיזית בישראל אך הטקס נערך בזום עם מדינת יוטה – אין עדיין הכרעה שקובעת בעידן הדיגיטלי היכן נערך הטקס הדיגיטלי – כאן בישראל או במדינת יוטה.
לפיכך נישואי יוטה מוכרים כיום גם בישראל, וגם אם בני הזוג הישראלים נמצאים פיזית בישראל במועד עריכת טקס הנישואין בזום, הם יירשמו במרשם האוכלוסין ע"י פקיד הרישום כנשואים.
על פי ההערכות, ישנם מאות אלפי ישראלים שלא יכלו להינשא בישראל בטקס דתי, הן בשל הגדרתם כמחוסרי דת, זוגות חד מיניים, אנשים שעברו גיור רפורמי או פסולי חיתון.
משמעות פסק הדין היא כי זוגות אלו וכן כל זוג שאינו מעוניין להתחתן בטקס דתי, יכולים להינשא היום ב"נישואי יוטה", ובג"ץ למעשה פתח את האפשרות של בני זוג ישראלים להינשא בישראל בנישואים אזרחיים, באופן מקוון, מבלי לצאת מהארץ.
** הערה: חשוב להדגיש כי רישום "נישואי יוטה" בישראל אמנם מקנה לבני הזוג מעמד פורמלי כנשואים במרשם האוכלוסין, אך הוא אינו מבטיח פתרון מיידי לכל הסוגיות המשפטיות הנלוות למעמד האישי בישראל.
כך למשל, במקרה של גירושין, ירושה, או מחלוקות הנוגעות לרכוש וזכויות סוציאליות, עשויות לעלות שאלות משפטיות לגבי תוקף הנישואים והשלכותיהם בפועל. לפיכך, מומלץ לזוגות שנישאו בנישואי יוטה לפנות לייעוץ משפטי מקצועי שיסייע בהיערכות מתאימה למצבים אלו ובמניעת מחלוקות פוטנציאליות.
הליך עריכת טקס נישואי יוטה
הליך טקס הנישואין ביוטה כרוך במספר שלבים בירוקרטיים; יש לדאוג להוצאת רישיון נישואין בהתאם לדין ביוטה, לקבוע מועד לעריכת טקס הנישואין בזום מול עורך נישואים מוסמך, וכן לדאוג לשני עדים שיהיו נוכחים במועד עריכת הטקס, כשאחד מהם הוא עורך דין. לאחר קביעת מועד עריכת הטקס מקבלים בני הזוג קישור להיוועדות החזותית בהתאם למועד שנקבע, אותה הם יכולים להפיץ לכל הנוכחים מטעמם בטקס הנישואין.
לאחר סיום הטקס יש לדאוג להוצאת תעודת הנישואין ולהחתמתה על ידי עורך הנישואין ועל ידי שני העדים, יש להוציא תעודת נישואין דיגיטלית מיד אחרי הטקס (אשר תקפה באופן מיידי בארה"ב) כמו גם הנפקת תעודת נישואין מקורית והחתמתה, בנוסף לעורך הטקס ולעדים, גם על ידי פקיד המחוז במדינת יוטה בו נערך הטקס. לאחר מכן מועברת תעודת הנישואין המקורית לחתימתו של סגן מושל מדינת יוטה בחותמת אפוסטיל (אישור בינלאומי המאמת את החתימות על תעודה ציבורית).
לאחר מכן, תהיה התעודה המקורית החתומה מוכנה למשלוח לידי הזוג הנשוי. לרוב היא תישלח למשרד עורכי הדין המייצג את בני הזוג בישראל ולכתובתם של בני הזוג שנישאו.
על הזוג הנשוי לגשת עם תעודת הנישואין למשרד הפנים שבאזור מגוריהם ולהגישו לפקיד הרישום במרשם האוכלוסין לצורך רישומם כזוג נשוי.
תהליך ארגון טקס נישואי יוטה הוא פשוט יחסית, ודורש מבני הזוג מעט טרחה, וכחודש ימים לאחר טקס הנישואין מגיעה תעודת הנישואין לידיהם של בני הזוג לצורך הגשת למשרד הפנים.
גם העלויות הכרוכות בנישואי יוטה מתונות יחסית לאפשרויות האחרות העומדות בפני בני זוג; מעבר לעלות האגרות והאישורים הנדרשים, נישואים אזרחיים כרוכים בהוצאות נסיעה לחו"ל של שני בני הזוג לצורך עריכת הטקס (בקפריסין לדוג'), או עלויות הכרוכות ב"נישואי פרגוואי" בהם נדרש לפחות אחד מבני הזוג לשהות בטקס בפרגוואי במועד עריכתו, דבר המייקר מאד את הליך הנישואין כולו.
הליך נישואי יוטה – שלבים, עלויות וזמנים:
להלן פירוט מדויק ומפורט של שלבי התהליך, כולל עלויות נלוות ולוחות זמנים ריאליים להשלמתו:
שלב ראשון – הגשת בקשה לרישיון נישואין:
בשלב זה יש להגיש בקשה מקוונת באתר הרשמי של מחוז יוטה ("Utah County Clerk"), תוך הזדהות באמצעות דרכון בתוקף או רישיון נהיגה בינלאומי (צילום ברור וסריקה איכותית). יש לצרף תמונת סלפי של שני בני הזוג לצורך אימות נוסף. לאחר מילוי הבקשה, תתבקשו לשלם אגרה בסך 71 דולר.
שלב שני – קביעת מועד וטקס הנישואין המקוון:
לאחר קבלת אישור על הרישיון (נשלח במייל בדרך כלל תוך יום עבודה אחד), יש לתאם את מועד הטקס בזום עם עורך טקס מורשה מטעם מחוז יוטה. בעת קביעת הטקס, יש למסור את שמותיהם ופרטי הזהות של שני עדים מעל גיל 18 (דרכון או רישיון נהיגה), שינכחו אונליין במהלך הטקס.
עלות קיום הטקס עצמו היא 35 דולר. הטקס נערך בשפה האנגלית ואורך בממוצע כ-20 דקות. ניתן לערוך אותו מכל מקום בישראל כל עוד קיימת חיבוריות אינטרנט יציבה.
שלב שלישי – הנפקת תעודת הנישואין ואפוסטיל:
בסיום הטקס, תונפק עבור בני הזוג תעודת נישואין דיגיטלית ראשונית. על מנת שהתעודה תוכר באופן רשמי בישראל, יש להזמין ממחוז יוטה את תעודת הנישואין הרשמית כשהיא מאומתת בחותמת אפוסטיל (Apostille), המהווה אישור בינלאומי על מקוריות המסמך. עלות האפוסטיל היא 30 דולר, בתוספת עמלת טיפול בסך 15 דולר.
שלב רביעי – משלוח וקבלת התעודה המקורית לישראל:
התעודה המאומתת נשלחת בדואר בינלאומי מאובטח (FedEx או שירות דומה). עלות המשלוח היא בדרך כלל כ-75 דולר. זמן ההגעה המשוער של התעודה המקורית המאומתת עם חותמת האפוסטיל הוא כשבועיים עד חודש מיום עריכת הטקס.
שלב חמישי – רישום הנישואים בישראל:
לאחר קבלת התעודה, בני הזוג מתבקשים להגיע באופן אישי ללשכת רישום האוכלוסין (משרד הפנים) הקרובה למקום מגוריהם ולהגיש את התעודה המקורית עם חותמת האפוסטיל, תעודות זהות מקוריות של שני בני הזוג, וכן טופס שינוי מצב אישי. התהליך אינו דורש תרגום של התעודה, שכן היא באנגלית. הרישום במרשם האוכלוסין מתבצע לרוב בו-במקום או בתוך ימים בודדים.
סיכום העלויות וזמני ההליך:
עלויות כוללות: כ-226 דולר (כ-800 ש"ח).
זמני ביצוע: קבלת רישיון נישואין: יום עבודה אחד. טקס נישואין בזום: מיידי, לפי זמינות ביומן המקוון. קבלת תעודה מקורית ואפוסטיל לישראל: כשבועיים עד חודש.
לרוב, לצורך ייעול ההליך ומניעת עיכובים והפתעות במהלכו, נעזרים בני הזוג במשרדי עורכי דין לענייני נישואים אזרחיים בישראל, אשר מיומנים בעריכת נישואי יוטה ומקושרים עם משרדי עורכי דין במדינת יוטה אשר דואגים שם לעריכת המסמכים, להגשתם ולהוצאת רישיון הנישואין בשלב הראשון וכן לקביעת מועד טקס הנישואין מול עורך נישואין מוסמך, דאגה לשני העדים הנדרשים לטקס, ועד הגעתה של התעודה המקורית לישראל ולידי בני הזוג, כשהיא חתומה בחותמת אפוסטיל ומוכנה להגשתה למשרד הפנים.