התנהלות מול משרד הפנים בענייני מעמד אזרחי, הגירה, ובפרט קבלת אשרות בישראל, היא הליך מורכב מאד. הוא מורכב ממספר טעמים, אך העיקרים שבהם, היא העובדה שדיני ההגירה במדינת ישראל הם מורכבים מאוד, ובעיקר מורכבים מטלאי על טלאי. כמו כן, ההתנהלות כאמור מול משרד הפנים, הוא מורכבת בעיקר בשל קשיים ביורוקרטים, שרק עורך דין בתחום, יוכל בדרך כלל להתמודד עמם ביתר קלות, מאשר אזרח מן השורה, ובפרט אזרח שהשפה העברית אינה שגורה בפיו. על כן, במאמר שלהלן, נציג מדריך להתנהלות מול משרד הפנים.

ראשית נסביר בכלליות על דיני ההגירה בישראל, ונציג את החוקים הרלוונטיים בכל הנוגע לדיני ההגירה במדינת ישראל. לאחר מכן, נציג מספר טיפים להתנהלות מול משרד הפנים בפרט בתחום הסדרת המעמד, לבסוף נציג גם מספר טיפים לאופן שבו כדאי לבחון עורך דין מקצועי לענייני משרד הפנים, לשם סיוע בהסדרת מעמד ובכלל זה בהתנהלות מול משרד הפנים:

הערה – המאמר דנא הינו מאמר כללי בלבד, ואין הוא מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי ספציפי, לשם כך אפשר ומומלץ לפנות אלינו כאן לשם תיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד משרד הפנים, דוד אנג'ל, בעל מעל ל-20 שנות ניסיון בכל סוגי ההליכים מול משרד הפנים, היכרות קרובה עם המערכת והישגים משפטיים תקדימיים.

הגירה במדינת ישראל – דין ומעשה:

דיני ההגירה במדינת ישראל, מורכבים ממספר חוקים, החוק האחד מתייחס לדין באשר לכניסה ויציאה מישראל. החוק האחר, מתייחס להתאזרחות במדינת ישראל. החוק השלישי נוגע לזכותו של כל יהודי לעלות ארצה. תיכף ניגע לגופם של כל אחד מהחוקים הללו, אך נעיר באותה נשימה, כי דיני ההגירה במדינת ישראל, מורכבים לא רק מחקיקה ראשית, אלא גם ובמיוחד מנהלים רבים, שמסדירים נושאים רבים, שאין להם אזכורים בחוקי ההגירה. כל זאת, יוצר סיטואציה ייחודית, למדינת ישראל, אשר בה מדיניות ההגירה לא קבועה בהכרח בחקיקה ראשית, אלא באמצעות נהלים, או אם נרצה – החלטות של שר או בר סמכא אחר, במשרד הפנים.

אך הבה נחזור לחוקים העיקריים בתחום דיני ההגירה במדינת ישראל. החוק הראשון, הוא חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1953 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"). החוק דנא, עוסק בדין באשר לשהייה בישראל, ובכלל זה כניסה לישראל. החוק השני, הוא חוק האזרחות, תש"יב – 1953 (להלן: "חוק האזרחות"). החוק דנא, עוסק באזרחות במדינת ישראל, ובין היתר מגדיר את האופן שבו ניתן לקבל אזרחות ישראלית, וכן את התנאי לכך. החוק השלישי, והעיקרי בתחום ההגירה למדינת ישראל, הוא חוק השבות, התש"י – 1950 (להלן: "חוק השבות"). חוק השבות, כפשיטא מעניק לכל יהודי באשר הוא, ברחבי העולם, את הזכות לעלות למדינת ישראל ולהתאזרח בה. שלושת החוקים המוזכרים, הם בעצם ובעיקרם, המארג שמרכיב את דיני ההגירה של מדינת ישראל. בחלק הבא, נסביר בפירוט על כל אחד מהחוקים האמורים.

כיצד נתמודד נכון מול משרד הפנים – עקרונות יסוד:

יעוץ וליווי משפטי – הטיפ החשוב ביותר להתמודדות מול משרד הפנים בענייני מעמד והסדרת מעמד במדינת ישראל, הוא הליווי המשפטי ע"י עורך דין משרד הפנים. המציאות מלמדת שבהיעדר סיוע משפטי, עניינים עשויים להסתבך, וכן גם פקידי משרד הפנים, עשויים להקשות בהרבה על המועמד או מבקש ההסדרה, בהיעדר ייצוג משפטי. כמו כן, נדרש ייצוג משפטי על מנת למצות את כלל זכויותיכם, ולהבהירכם את זכותכם לערור על החלטות של משרד הפנים. אין תחליף לייעוץ משפטי הולם, קל וחומר במסגרת התמודדות עם משרד הפנים.

סבלנות – זהו טיפ אישי בהרבה, מאשר הטיפ הקודם. יש לזכור כי הליכים מול משרד הפנים הם מאוד ארוכים במקרים רבים, ומאוד ביורוקרטים, לכן כדאי מאוד להצטייד בסבלנות רבה.

איסוף מסמכים – טעות רבה של אנשים שפועלים מול משרד הפנים, היא לא רק להסתייע בגפם ללא סיוע משפטי, אלא גם לא להציג מסמכים נדרשים, ולסבור כי דיי יהיה בגרסתם כדי לקבל את עמדתכם. אז זהו, שזו טעות קשה מאוד. כל הליך מול משרד הפנים, מתנהל באמצעות הצגת אסמכתאות, לרבות עניינים הנוגעים להסדרת מעמד מכוח זוגיות. לכן, יש להציג ראיות ואסמכתאות ולהגיע מצוידים לכל פגישה עם נציג משרד הפנים.

סמכות שר הפנים – חשוב מאוד לזכור כי סמכות שר הפנים בתחום ההגירה היא סמכות רחבה מאוד, וכך גם מתחם שיקול הדעת. דיני ההגירה נבחנים בהתאם למדיניותה של מדינת ישראל. אך ככל מדינה דמוקרטית, הנכנסים והיוצאים ממנה, וכן השוהים בה, הם נגזרת של חקיקה, פסיקה, ונהלים רבים. זו נקודת המוצא שחשוב להכיר, כפי שגם תיאר בית המשפט העליון, לאמור:

"הנחת המוצא שהוכרה בפסיקה היא, כי בשאלה אם להעניק לזר מעמד של תושב קבע בישראל – שהכרעתה נגזרת, בין היתר, ממדיניות ההגירה של המדינה – נתון לשר הפנים שיקול-דעת רחב; וההתערבות השיפוטית בהחלטות שר הפנים בנושא זה היא בהכרח מצומצמת". דנג"ץ 8916/02 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים – מינהל האוכלוסין, (פורסם בנבו).

עד כאן, הצגנו את הטיפים הכלליים, בחלקים הבאים, נציג טיפים עיקריים למקרים שבהם האזרח או מבקש מעמד בישראל צריך להתנהל מול משרד הפנים בדגש לתחום הסדרת המעמד. לאחר מכן, נציג גם מספר טיפים לבחירת עורך דין משרד הפנים מקצועי, בכל הנוגע להתנהלות מול משרד הפנים. כל זאת, להלן:

כיצד נתמודד מול משרד הפנים בעניינים ספציפיים של הסדרת מעמד:

חשוב להדגיש כי הסדרת מעמד, היא בעצם הסדרת הסטטוס האזרחי של מבקש ההסדרה. לאמור, אדם יכול לשהות בישראל מכוח היותו אזרח, או מכוח היותו תושב, או מכוח היותו תייר או בעל אשרה לשהייה אד הוק במדינת ישראל (למשל – סטודנט שמגיע ארצה לשם לימודים, ישהה בארץ מכוח אשרה שנקראת א\2). הסדרת מעמד יכולה להיעשות מכוח מספר דינים, בין היתר – מכוח נישואין, ידועים בציבור, התאזרחות, הענקה מטעם שר הפנים, ועוד. יחד עם זאת, הסדרת מעמד בארץ, היא לא דבר קל בכלל, הבה נציג מספר עצות כאמור –

יש להימנע מהגשת בקשה להסדרת מעמד לאחר תום תקופת האשרה – בדרך כלל, חשוב להימנע מהגשת בקשה להסדרת מעמד מכל סוג, במקרה שבו אשרת השהייה של מבקש ההסדרה, תמה. במקרים כאלו, עדיף עוד יותר לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

כדאי לבצע רישום כרונולוגי – כאשר פונים להסדרת מעמד מכוח זוגיות (ידועים בציבור או נישואין) כדאי לבצע רישום כרונולוגי שמתחיל מרגע ההיכרות, ועד להגשת הבקשה. משרד הפנים יפעל ככלל לשם בדיקת כנות הקשר, כדי לבחון שמא אין מדובר בקשר פיקטיבי. לכן, כדי להקל על משרד הפנים, ולהציג עובדות רבות שיש בהן כדי לחזק את טענתכם, רישום כרונולוגי יש בו כדי לסייע (ועורך הדין יכול להכווין אתכם באופן מדויק בנושא).

כדאי להציג מסמכים – כאשר מבקשים להסדיר מעמד מכוח זוגיות, כדאי להציג מספר רב של מסמכים, החל מרישום דירת מגורים משותפת, פתיחת חשבון בנק, תמונות מיום הנישואין בעת הצורך, הסכם שכירות לדירה משותפת בה מתגוררים בני הזוג, ועוד ערב רב של מסמכים. היוועצות בעורך דין מומחה למשרד הפנים מסייעת רבות בהצגה נכונה של המסמכים הנכונים (כמו גם אי-הצגה של מסמכים שעלולים להזיק לתהליך).

הסדרת מעמד לידועים בציבור – סיפור מורכב עוד יותר – בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור שמבקשים להסדרת את מעמדם, נתקלים לא פעם אף בקשיים רבים יותר. משום שבניגוד לזוגות נשואים, קל יותר לטעון כי פלוני מצוי בזוגיות עם אלמונית (הכוונה היא גם לזוגות חד מינים), רק לשם קבלת אשרת שהייה או כל דרך אחרת של הסדרת מעמד. כפי שגם נקבע בפסיקה בעבר, לאמור: "טעמו של השוני נעוץ בהבדל שבין רמת המחויבות ההדדית המאפיינת את קשר הנישואים לבין זו המאפיינת את הקשר שבין ידועים בציבור; שהמחויבות הגבוהה הכרוכה בנישואים טבועה במוסד הנישואין עצמו, ולא בנקל יכול מי מבני^–הזוג להשתחרר ממנה, ואילו רמת המחויבות שבין בני^–זוג ידועים בציבור נובעת מנסיבותיו של הקשר במקרה הנתון ותלויה, כל כולה, ברצונותיהם המשתנים של בני^–הזוג" (ע"א 4385/91‏ סלם נ' כרמי, פ"ד נא(1) 337, בפסקה 14). לכן, בתור ידועים בציבור, יהיה לכם עוד יותר קשה להתנהל מול משרד הפנים, מה שמצריך סבלנות רבה יותר, תמיכה רחבה יותר של ראיות לכנות הקשר, לרבות מסמכים, וכמובן מקל וחומר – כדאי מאוד להיעזר בעורך דין המכיר את רזי הדין בנושא, ואת ההלכות המשפטיות הרלוונטיות.

הגשת בקשה להזמנת קרוב ארצה לשם הסדרת מעמד – ישנם מקרים שבהם כדי למנוע קשיים כבר בתחילת הדרך, כדאי להגיש בקשה להזמנת אדם קרוב. לא פעם אנשים מבקשים להזמין בן זוג או קרוב משפחה לארץ, כדי לסייע לו בהסדרת מעמד. או אז, מתברר כי משרד הפנים מערים קשיים על עצם כניסתו. לכן, ישנה אפשרות להגיש בקשה מוקדמת להזמנת קרוב למדינת ישראל, בכל מקרה כדאי מאד להיעזר בעורך דין במקרים כאלו לאור ההתנהלות הנחרצת של משרד הפנים לעיתים.

הסדרת אשרת שהיה מראש – ישנם מקרים שבהם אדם מבקש להגיע ארצה לשם מטרה מסוימת, בין אם לשם עבודה, התנדבות, או השקעה כספית בארץ. מכאן, הרי שחשוב לדעת כי ישנן אשרות שהייה ייעודיות למקרים כאלו, ולכן בכל מקרה יש להצטייד בטפסים רבים לשם הגשת בקשה, ובפרט – דווקא במקרים כאלו במיוחד, להיעזר בעורך דין ישראלי, בעל ניסיון, אשר יסייע לכם להתמודד מול משרד הפנים, ולהסדיר את הגעתכם ארצה בנקל.

על החלטות של משרד הפנים אפשר לערער – החלטות של משרד הפנים, הן החלטות שאפשר לערער עליהן, בין אם מדובר בהחלטה הנוגעת לחוסר כנות של קשר זוגי, או כל החלטה הנוגעת להמשך תהליך של הסדרת מעמד. לכן, בכל מקרה כזה, כדאי להיעזר בעורך דין בתחום, אשר יבחן את הראיות ואת התנהלות משרד הפנים לשם הגשת ערר בעת הצורך, ואף בהגשת ערעור לערכאות משפטיות גבוהות יותר.

והכי חשוב – להיעזר בעורך דין, עמדנו על כך לעיל, ואנו שבים על המלצתנו, לא פשוט להתנהל מול משרד הפנים, ורק סיוע משפטי עשוי להקל ולסייע לכן\ם.

כיצד נדע לבחור עורך דין משרד הפנים מתאים במסגרת התנהלותנו מול משרד הפנים:

בחירה של עורך דין מקצועי, היא לא עניין של מה בכך, אלא היא מצריכה התרשמות בלתי אמצעית, וכן בחירה של עורך דין מקצועי, הבה נציג מספר טיפים, לדברים שיש לבחון בעת בחירת עורך דין בתחום ההגירה לישראל, ובכלל זה בתחום הסדרת המעמד מול משרד הפנים, לאמור:

מקצועיות – כדי לבחור עורך דין טוב שיסייע לכם להתנהל מול משרד הפנים, יש לבחור בעורך דין מקצועי, המכיר את רזי הדין, ואת ההתנהלות מול משרד הפנים. עורך דין משרד הפנים שבקיא בהלכות של בתי המשפט בתחום הסדרת המעמד, וכן המעמד האישי. כן יש לבחור עורך דין אשר בקיא בפרוצדורה, ובמסמכים הנוגעים לכל הליך והליך, אשר במסגרתו יש להתנהל מול משרד הפנים.

הכרת הבירוקרטיה – כדאי מאוד לבחור עורך דין משרד הפנים מיומן המכיר את הבירוקרטיה במסגרת ההתנהלות מול משרד הפנים. בירוקרטיה שבאה לידי ביטוי במגוון רחב של נהלים, ונהלים קצרים שלא תמיד מוכרים לציבור הרחב.

הכרת אפשרויות חלופיות – עורך דין טוב בתחום המעמד האישי וההגירה, יידע גם להוביל אותך, הלקוח, לדרכים חלופיות להשגת ייעדך.

עיסוק עיקרי – אחד הדברים שחשוב מאוד לבדוק בעת בחירת עורך דין לשם התנהלות מול משרד הפנים, היא לבחון האם התחום דנא מהווה את העיסוק העיקרי של עורך הדין. כלומר, יש להימנע מלפנות ולהיעזר בעורך דין שלא עוסק בהתנהלות מול משרד הפנים, כדרך קבע. אלא שיש לבחור בעורך דין שזהו תחום עיסוקו העיקרי.

התנהלות מול משרד הפנים היא נושא סבוך מאוד, ולכן חשוב ומומלץ להיעזר בעורך דין בעל ניסיון בהתנהלות זו מול משרד הפנים ישירות. למשרדנו ניסיון רב בנושא, וזהו אפוא תחום עיסוקו העיקרי. במהלך השנים משרדנו ייצג רבבות של לקוחות, במגוון נושאים בפני משרד הפנים, החל מהשלבים הראשונים ועד להליכים משפטיים שהניבו תוצאות טובות ללקוחותינו.

לסיכום – התנהלות מושכלת בשילוב היעזרות בעורך דין משרד הפנים:

התנהלות נכונה ומושכלת מול משרד הפנים באה בעיקר לידי ביטוי בהצגת מסמכים, שמירה ותיעוד, והחשוב ביותר – ייעוץ וליווי משפטי מקצועי מעורך דין לענייני משרד הפנים. התנהלות מול משרד הפנים הישראלי היא לא עניין של מה בכך, היא מורכבת, מייגעת, וביורוקרטית, ורצוי לבצעה באמצעות איש מקצוע העוסק בתחום, מנוסה בשלל רזיו ובקיא בו על בוריו.

דרג עד כמה התוכן הועיל לך