שהייה של נתינים ממדינות זרות בישראל יכולה להיעשות על פי אשרת שהייה. ישנן אשרות שהייה רבות, כאשר חלקן מתייחסות לביקורים ארעים (דהיינו אשרות תייר), וישנן אשרות לשהייה זמנית בישראל, שהן כפועל יוצא, אשרות המקנות למחזיק בהן זכות לשהות בישראל תקופה ארוכה יותר, אלו אשרות לתושבות זמנית, אשרות אלו הן בדרגה הגבוהה אומנם מאשרת "תייר" אך נמוכה מהמעמד הנכסף של אזרחות ישראלית ותושבות קבע בישראל. אז מהי למעשה תושבות זמנית/ תושבות ארעית בישראל? אילו אשרות לתושבות זמנית בישראל קיימות? על כך, במדריך שלהלן.
מהי אשרת א5 – אשרת תושב ארעי?
אשרת א/5 היא מעמד של תושב ארעי בישראל, והיא משמשת בפועל כשלב מתקדם בהסדרת מעמד של אזרחים זרים מול משרד הפנים. מדובר באשרה שניתנת למי שכבר עבר שלב ראשוני של בדיקה, ובמקרים רבים נמצא בתוך הליך מדורג או מסלול הומניטרי, והיא מאפשרת שהייה חוקית בישראל לצד זכויות רחבות יחסית.
האשרה אינה ניתנת לכל מבקש, אלא בעיקר למי שמוכיח זיקה ממשית לישראל – למשל בני זוג של אזרחים ישראלים, ידועים בציבור, או מבקשים במקרים הומניטריים מורכבים. בפועל, א/5 משקפת שלב שבו המדינה כבר מכירה בקיומו של בסיס למעמד, אך עדיין מבקשת להמשיך ולבחון את המצב לאורך זמן.
החשיבות של אשרת א/5 גבוהה מאוד, משום שהיא מאפשרת לנהל חיים כמעט מלאים בישראל: עבודה חוקית, גישה לשירותים ציבוריים, והשתלבות בפועל בחברה. עבור רבים, זהו השלב האחרון לפני מעבר לתושבות קבע ובהמשך גם לאזרחות.
ההבדל המרכזי בין א/5 לבין תושב קבע או אזרח הוא במעמד עצמו: תושב ארעי מחזיק באשרה זמנית שדורשת חידוש ובדיקה תקופתית, בעוד שתושב קבע נהנה מיציבות גבוהה יותר, ואזרח מחזיק בזכויות מלאות לרבות זכות בחירה ודרכון ישראלי.
למי ניתנת אשרת א/5 בפועל?
אשרת א/5 ניתנת במספר מסלולים עיקריים, כאשר בכל אחד מהם קיימים נהלים ייעודיים של משרד הפנים:
*בני זוג נשואים של אזרחים ישראלים נכנסים להליך מדורג, ולאחר שלב ראשוני של אשרת עבודה (ב/1) ובדיקת כנות הקשר, מוענקה להם אשרת א/5 כחלק מהתקדמות בתהליך.
*ידועים בציבור של אזרחים ישראלים עוברים הליך דומה, אך לרוב ארוך ומדוקדק יותר, שבסופו ניתן גם כן להגיע לאשרת תושב ארעי א/5.
*מבקשים במסלולים הומניטריים – במקרים חריגים של נסיבות אישיות קשות, סכנה במדינת המוצא או תלות במשפחה בישראל – יכולים לקבל א/5 לאחר בחינה של הוועדה ההומניטרית.
*הורה קשיש של אזרח ישראלי עשוי לקבל א/5 במסגרת נוהל ייעודי, כאשר מתקיימים תנאי גיל, בדידות ומרכז חיים של הילד בישראל.
*בנוסף, קיימים מקרים נקודתיים נוספים, בהם משרד הפנים עושה שימוש באשרת א/5 כמעמד ביניים – למשל במצבים של הסדרת מעמד מורכבת, תיקים משפטיים תלויים, או נסיבות חריגות המחייבות פתרון זמני עד להכרעה.
מה הזכויות של מחזיק א/5?
אשרת א/5 היא רישיון לישיבת ארעי בישראל. בפועל, זהו מעמד שמאפשר לנהל שגרת חיים כמעט מלאה בישראל, אך עדיין אינו שווה לתושבות קבע או לאזרחות. מחזיק א/5 מקבל בדרך כלל תעודת זהות זמנית, יכול לעבוד בישראל כחוק, ובכפוף לקביעת תושבות בביטוח הלאומי – עשוי להיות זכאי גם לזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי ולשירותי בריאות ממלכתיים. ב
ביטוח הלאומי הבדיקה אינה אוטומטית רק משום שניתנה אשרת א/5: בדרך כלל נדרשת שהות של 183 ימים והוכחת מרכז חיים בישראל.
מבחינה מעשית, מחזיק א/5 יכול להזדהות מול רשויות, בנקים, קופות חולים, מעסיקים וגורמים מוסדיים נוספים באמצעות תעודת הזהות הזמנית והדרכון התקף. לאחר קביעת תושבות בביטוח הלאומי, ניתן להסדיר גם רישום לקופת חולים. לכן, מבחינת חיי היום יום, א/5 הוא מעמד שמאפשר מגורים, עבודה, ניהול חשבון בנק, התקשרות חוזית, קבלת שירותים רפואיים והשתלבות אזרחית שוטפת.
עם זאת, חשוב להבין את הגבול: א/5 הוא מעמד זמני. הוא אינו מקנה דרכון ישראלי, אינו מעניק זכות בחירה לכנסת, והוא תלוי בחידוש תקופתי ובעמידה מתמשכת בתנאי המסלול שבמסגרתו ניתן. במילים אחרות, זהו מעמד חזק ומשמעותי בישראל, אך עדיין מעמד ביניים.
כמה זמן נמשכת א/5 ואיך מחדשים?
ברוב המקרים אשרת א/5 ניתנת לשנה בכל פעם, ולאחר מכן יש לחדש אותה מעת לעת בלשכת רשות האוכלוסין הרלוונטית. החידוש הוא לא טכני בלבד: משרד הפנים בודק אם ממשיכים להתקיים התנאים שבגללם ניתן המעמד מלכתחילה, ובין היתר עשוי לדרוש מסמכים עדכניים, הוכחת מרכז חיים בישראל ולעיתים גם בדיקות נוספות לפי סוג ההליך.
נוהל רשות האוכלוסין למתן בפועל או הארכת רישיון לישיבת ארעי א/5 ורישיון קבע הוא נוהל 5.2.0023, שעודכן בפברואר 2025.
לצד זאת, תוקף הרישיון עלול לפקוע גם לפני תום התקופה, אם מתקיימת אחת מעילות הפקיעה הקבועות בתקנה 11 לתקנות הכניסה לישראל, כגון יציאה מישראל ללא אשרה מתאימה לכניסה חוזרת, פקיעת מסמך הנסיעה או הפרת תנאי הרישיון.
מה ההבדל בין א5 לבין תושב קבע?
ההבדל העיקרי הוא ברמת היציבות של המעמד. תושב ארעי מסוג א/5 מחזיק ברישיון זמני שדורש חידוש תקופתי ונשען על המשך עמידה בתנאי ההליך. לעומת זאת, תושב קבע מחזיק במעמד יציב יותר, שאינו דורש חידוש שנתי. מעבר לכך, תושב קבע הוא בדרך כלל גם מי שיכול, אם הוא עומד בתנאים שבחוק, להגיש בקשה להתאזרחות.
מצד שני, גם תושב קבע עדיין אינו אזרח. לכן גם לו אין דרכון ישראלי מכוח עצם המעמד, וגם הוא אינו נהנה מהזכויות הפוליטיות המלאות של אזרח. כלומר, אם מסדרים את המעמדות לפי עוצמה משפטית ומעשית, הסדר הוא בדרך כלל: א/5 -> תושב קבע -> אזרחות ישראלית.
הבסיס המשפטי לאשרה:
האפשרות להיכנס לישראל היא מוגבלת היות והיא יכולה להיעשות רק על פי חוק. אותו חוק נקרא חוק הכניסה לישראל, התש"יב- 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"). חוק הכניסה לישראל קובע כי כניסה לישראל יכולה להיעשות בשתי דרכים, קרי: או באמצעות אשרת עולה (ועל כך נסביר בהמשך) או באמצעות אשרת כניסה לישראל. כך קובע סעיף 1: "(א) מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה. (ב) מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רישיון ישיבה לפי חוק זה". חוק הכניסה לישראל מקנה לשר הפנים את הסכמות להעניק אשרות שהייה, וכן גם להאריך רישיונות לשהייה בישראל.
יתר על כן, חוק הכניסה לישראל, קובע בסעיף 2 מהן אשרות השהייה אותן רשאי שר הפנים להעניק, אלו האשרות: "(1) אשרה ורישיון לישיבת מעבר – עד לחמישה ימים; (2) אשרה ורישיון לישיבת ביקור – עד לשלושה חדשים; (3) אשרה ורישיון לישיבת ארעי – עד לשלוש שנים; (4) אשרה ורישיון לישיבת קבע; (5) רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה. (ב) אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור יכול שיינתנו לקבוצת בני-אדם בצוותא".
סעיף 3 לחוק הכניסה לישראל, מקנה לשר הפנים את הסמכות להאריך אשרות שהייה. לאמור: השר רשאי להעניק רישיון מעבר לתקופה של עד 10 ימים, וכן הוא רשאי להאריך אשרת ביקור, לתקופה כוללת של שנתיים. השר גם רשאי להאריך אשרת ישיבה ארעית בישראל לתקופה דומה (שנתיים). חוק הכניסה לישראל גם קובע כי השר רשאי להחליף אשרות שהייה במקרים מסוימים.[1] כמו כן, קובע החוק שהשר רשאי להטיל הגבלות או הפקדת ערובה לשם יציאה מישראל כלפי נתין של מדינה זרה.[2] בנוסף, רשאי השר גם לבטל אשרות שהייה.[3]
מכאן, שכל אדם שמגיע לישראל צריך למעשה לקבל "אשרה". עם זאת ישנן מדינות שבהן על מבקש הכניסה לארץ לקבל אשרה כבר במדינת המוצא, באמצעות פניה לשגרירות הישראלית הרלוונטית. מנגד, ישנן מדינות שאין צורך בכך, אלא שכבר בעת הכניסה לישראל אפשר לקבל "ויזה" קרי: אשרת שהייה בארץ, בהתאם לסוגים הקיימים שיפורטו בהמשך המאמר. המדינות שבהן יש צורך בוויזה קבועות בתקנות הנקראות "תקנות הכניסה לישראל, תשל"ד- 1974 (להלן: "תקנות הכניסה לישראל").
אגב, בשולי הדברים נעיר כי כניסה לישראל שלא כחוק, או שהייה בישראל ללא אשרת שהייה בהתאם לחוק הכניסה לישראל, היא עבירה פלילית.[4] כמו כן, מכל המבואר בחלק זה, אפשר לקבוע את נקודת המוצא, והיא שמדינה ישראל ככל מדינה שומרת על גבולותיה, ושהייה בה מצריכה אישור כחוק. כך יפים הדברים: "מדינת ישראל מנסה להתמודד – ורשאית היא להתמודד – עם הגירה בלתי-חוקית לתחומיה, ובוודאי ראויה היא כי תוכר זכותה ללחום באנשים ובגופים המנצלים את מגבלות מנגנוני-האכיפה לשהייה ולהמשך שהיה בלתי-חוקית בישראל".[5]
אשרות תייר:
אשרות תייר נועדו לביקור בישראל, ולכן הן מסווגות כאשרות ביקור מסוג ב. מדובר באשרות קצרות יחסית, במיוחד בהשוואה לאשרות שמקנות מעמד זמני רחב יותר.
בתקנות הכניסה לישראל קיימים כמה סוגים עיקריים: אשרת ב/1 מיועדת לעבודה זמנית ויכולה להיות מוגשת בידי מעסיק ישראלי או העובד המיועד; אשרת ב/2 היא אשרת התייר הנפוצה, למטרות ביקור כלליות; אשרת ב/3 מיועדת למקרים כלליים או בלתי מוגדרים יותר, ולעיתים מוגבלת לחודש; ואשרת ב/4 מיועדת להתנדבות בישראל, למשל בקיבוצים או בעמותות.
כיום ישנה גם אשרת תייר הנקראת "אשרת משקיע" דהיינו ב\5 והיא ניתנת במקרים שבהם מדובר ביזמים או בעלי הון המבקשים להשקיע כספים בישראל.[6]
עלייה לישראל:
כאמור, כניסה לישראל יכולה להיעשות מכוח אשרת עולה או מכוח אשרת שהייה. אשרת עולה ניתנת למי שזכאי לעלות לישראל, מי זכאי לעלות ארצה? יהודים בהתאם לחוק השבות, התש"י- 1950 (להלן: "חוק השבות").
ראשית, כל יהודי בהתאם לחוק השבות זכאי לעלות ארצה,[7] כאשר "יהודי" לפי חוק השבות מוגדר בתור "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".[8] חוק השבות הוא אולי החוק החשוב ביותר הקיים בספר החוקים הישראלי, מדובר בחוק שלמעשה מבסס את הריבונות של העם היהודי במולדתו. עם זאת, חוק השבות הוא לא בלתי מוגבל, שכן לשר הפנים הסמכות לא לתת אשרת עולה למי שמבקש לעלות לישראל, במקרים שבהם קיים חשש שהעולה עשוי לפגוע בביטחון המדינה, הציבור, או אם קיים חשש שמא הוא יפעל נגד העם היהודי.[9]
יתר על כן, עליה לישראל מוקנית גם לבני משפחה של "יהודי" על פי חוק השבות, וזאת בהתאם לסעיף 4א לחוק השבות. הכוונה היא לבן או בת זוג, ילדים והורים. אין ספק שסעיף זה מגשים ביתר שאת את תכליתו של חוק השבות, כפי שקבע בית המשפט העליון.[10]
מי שכן זכאי לעלות ארצה, אמור לקבל תעודת עולה. בנוסף, עולה לישראל מכוח השבות שטרם החליט סופית כי הוא מעוניין לחיות במדינת ישראל, יכול לקבל אשרה לשהייה זמנית הנקראת אשרת "א\1".[11]
תקנה 6 לתקנות הכניסה לישראל קובעת כי זכאי שבות שרוצה לבחון השתקעות בארץ יכול לבקש רישיון לישיבה ארעית מסוג א/1, לתקופה מצטברת של עד 5 שנים. אשרה זו מאפשרת גם עבודה בישראל. מי שנמצא בארץ כתייר וזכאי לעלות מכוח חוק השבות, יכול במקרים מתאימים להגיש בקשה לשינוי המעמד לאשרת א/1 לפי נוהל ייעודי.
תושבות זמנית – סוגי האשרות לתושב ארעי:
כאמור, אשרת התושבות הזמנית החשובה ביותר ואולי גם הנכספת ביותר היא אשרת א\1, קרי: אשרת עולה זמני כפי שהוסבר מעלה.
ברם, ישנן עוד מספר אשרות חשובות שיש להכיר, כפי שיוסבר להלן. עם זאת, הערה מקדימה, קיים הבדל מהותי בין אשרות לשהייה זמנית לבין אשרות תייר, האחרונה היא אשרה שמראש היא קצובה, האשרה לתושבות זמנית היא אשרה שמעניקה זכויות רבות יותר למחזיק בה, והיא אשרה שלא ניתנת בנקל.
תקנה 6 כאמור לתקנות הכניסה לישראל מסדירה גם היא את ענייני התושבות הזמנית, את אופן הגשת הבקשות, ואת ההגבלות הקיימות ככל שקיימות. לשם קבלת אשרת תושבות זמנית מכל סוג, יש לשאת בתשלום אגרה בהתאם לתקנות הכניסה לישראל, גובה האגרות בהתאם לכל סוג של אשרה, מצויות בתוספת הראשונה לתקנות כאמור. אלו סוגי האשרות:
אשרת לימודים: תקנה 6(ב) לתקנות הכניסה לישראל מאפשרת קבלת אשרת א/2 למטרת לימודים. לצורך הבקשה יש להציג אישור ממוסד הלימודים, להוכיח שמטרת השהייה היא לימודים, ולהראות יכולת כלכלית למימון התקופה בישראל. את הבקשה יכול להגיש הסטודנט עצמו או מוסד הלימודים. ככלל, בעל אשרת א/2 אינו רשאי לעבוד בישראל, למעט במקרים מסוימים שנקבעו בתקנות, כגון היתר מתאים, זכאות מכוח חוק השבות, או עבודה חלקית מוגבלת.[12]
אשרת כהן דת: אשרת א/3 ניתנת לאיש דת המגיע לישראל לצורך תפקיד במוסד דתי. המוסד הדתי מגיש את הבקשה ואחראי ליציאתו של איש הדת עם סיום תפקידו. גם כאן אין היתר עבודה.
אשרה של קרוב משפחה: אשרת א/4 מיועדת לבן או בת זוג ולילדיו של סטודנט או כהן דת. ככלל, גם מחזיק באשרה זו אינו רשאי לעבוד בישראל, למעט בהיתר מיוחד או מכוח חוק השבות.[13]
רישיון לישיבת ארעית / תושב זמני – כללי – אשרה א5:
ככל שלא מדובר בכהן דת, או סטודנט או קרוב משפחה, או אדם הזכאי לעלות ארצה מכוח חוק השבות, ובהתאם לאמור בתקנות הכניסה לישראל, קיימת אפשרות לקבל מעמד של תושבות זמנית מכוח אשרה "כללית" הנקראת א\5.
סעיף 6(ה) לתקנות הכניסה לישראל קובע כדלקמן :
"הרוצה לשהות בישראל על פי רשיון לישיבת ארעי, למטרה שאיננה נמנית על המטרות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ד), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/5 (ארעי כללי)".
כפי שפורט לעיל, רישיון ישיבה זמנית מסוג א\5 הוא רישיון מהותי יותר, שכן הוא ניתן לרוב לאנשים הנמצאים בשלבים של הסדרת מעמד. כמו לדוגמא: בן זוג של אזרח ישראלי או מי שנשוי לאזרח או אזרחית ישראלית ועתה הוא מבקש להסדיר את מעמדו בהתאם לנוהל של משרד הפנים בנושא (קיים נוהל גם כלפי ידועים בציבור וגם בנוגע לבני זוג נשואים),[14] ילדים של בני זוג במקרים כאלו, וכן גם אנשים שמחכים להסדרת מעמד מסיבות הומניטריות (כמו לדוגמא מחלות או רצון להתאחד עם קרוב משפחה המצוי במצב בריאותי קשה ועוד ערב רב של סיבות).
פקיעת אשרת התושבות הזמנית א5:
כאמור, תוקפה של אשרת תושבות זמנית בישראל אינו נמשך אוטומטית עד להחלטה חדשה, והוא פוקע עם התקיימות אחת העילות הקבועות בתקנה 11 לתקנות הכניסה לישראל.
בין העילות המרכזיות: סיום התקופה שנרשמה ברישיון, יציאה מישראל ללא אשרה תקפה לכניסה נוספת, פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבמסגרתו ניתן הרישיון, אי-קיום תנאי שנקבע ברישיון, או שינוי ותיקון במסמך הנסיעה שנעשו שלא כדין.
כאשר מדובר ברישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, קיימת עילת פקיעה נוספת של השתקעות מחוץ לישראל, והתקנות אף מגדירות מתי יראו אדם כמי שהשתקע במדינה אחרת. לכן, מי שמחזיק באשרה זמנית צריך לעקוב באופן שוטף אחר תוקף הרישיון, תנאיו ומעמדו בפועל, כדי להימנע ממצב של שהייה ללא מעמד תקף.
לסיכום:
בסופו של דבר, אשרת א/5 היא הרבה מעבר לרישיון ישיבה זמני. עבור רבים זהו שלב מכריע בדרך להסדרת חיים יציבים בישראל, עם זכויות ממשיות לצד מגבלות, חידושים תקופתיים ובחינה מתמשכת של משרד הפנים.
דווקא משום שמדובר במעמד ביניים בעל משמעות גבוהה, כל טעות במסמכים, בהתנהלות מול הרשות או בהבנת תנאי ההליך עלולה לעכב את ההתקדמות ואף לסכן את המעמד כולו.
לכן, מי שנמצא בהליך כזה או שוקל לפתוח בו, נכון שיפעל מתוך הבנה מדויקת של הכללים, הנהלים והמשמעויות המעשיות, ורצוי מאד להעזר במומחה העוסק בתחום ההגירה לישראל, כדי לבנות את התיק נכון כבר מהשלב הראשון ולשמור על המסלול פתוח גם בהמשך.
שאלות נפוצות על אשרת א5:
האם אשרת א/5 מאפשרת לצאת מישראל ולחזור ללא בעיה?
לא תמיד. עצם החזקת אשרת א/5 אינה מבטיחה כניסה חוזרת אוטומטית לישראל. במקרים רבים יש לוודא מראש שקיים רישיון כניסה חוזרת או שהאשרה מאפשרת זאת בפועל. יציאה ללא בדיקה מוקדמת עלולה ליצור מצב שבו הכניסה לישראל תידחה, במיוחד אם מתעורר ספק לגבי מרכז החיים או המשך ההליך.
האם הזכויות של א/5 ניתנות באופן אוטומטי מיד עם קבלת האשרה?
לא. חלק מהזכויות, בעיקר ביטוח לאומי ושירותי בריאות, כפופות לקביעת תושבות בפועל. המשמעות היא שגם לאחר קבלת האשרה, ייתכן צורך בתקופת המתנה או בהוכחת מרכז חיים בישראל לפני מימוש מלא של הזכויות.
האם ניתן לעבור ממעמד א/5 לתושבות קבע או אזרחות באופן אוטומטי?
אין מעבר אוטומטי. אשרת א/5 היא שלב ביניים בלבד. המעבר לקבע או לאזרחות תלוי בעמידה בתנאי ההליך הספציפי, משך השהייה, בדיקות תקופתיות ושיקול דעת של משרד הפנים. גם לאחר מספר שנים במעמד, אין הבטחה לשדרוג ללא בחינה מחדש.
האם אפשר לעבוד אצל כל מעסיק עם אשרת א/5?
ברוב המקרים כן. אשרת א/5 מאפשרת עבודה חוקית ללא הגבלה למעסיק מסוים, בניגוד לאשרות עבודה מסוימות. עם זאת, חשוב לוודא שאין תנאים ספציפיים שהוטלו במסגרת ההליך האישי, שכן לעיתים קיימות מגבלות נקודתיות.
מה הסיכון המרכזי שיכול להוביל לביטול אשרת א/5?
הסיכון המרכזי הוא פגיעה בהוכחת מרכז החיים בישראל או שינוי נסיבות מהותי. למשל: הפסקת קשר זוגי בהליך מדורג, שהייה ממושכת מחוץ לישראל, אי שיתוף פעולה עם דרישות משרד הפנים, או מסירת מידע לא מדויק. כל חידוש אשרה הוא למעשה בדיקה מחדש, ולכן שמירה על עקביות ואמינות לאורך זמן היא קריטית.
[1]סעיף 4 לחוק הכניסה לישראל.
[2] סעיף 6 לחוק הכניסה לישראל.
[3] סעיף 11 לחוק הכניסה לישראל.
[4] סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל.
[5] בג"ץ 97\3648 סטמקה נ' מ"י, (פורסם בנבו), בפסקה 52.
[6] תקנה 5ב לתקנות הכניסה לישראל.
[7] סעיף 1 לחוק השבות.
[8] סעיף 4ב לחוק השבות.
[9] סעיף 2(ב) לחוק השבות.
[10] בג"ץ 8030/03 סמוילוב נ' משרד הפנים, פ"ד נח(6) 115, בפסקה 9.
[11] בג"ץ 5067/02 תומר נמוק גולייב נ' משרד הפנים, (פורסם בנבו).
[12] תקנה 13(ג)(3) לתקנות הכניסה לישראל.
[13] תקנה 13(ג)(1) לתקנות הכניסה לישראל.
[14] לדוגמא: עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן, פ"ד סא(1) 211.
