תושבות קבע בישראל היא משאת נפשם של רבים הנמצאים בארץ עם אשרת שהייה. ההבדל בין החלום למציאות הוא רב מאד וללא היכרות מעמיקה עם הביורוקרטיה הישראלית וליווי של איש מקצוע הבקיא בתחום על בוריו, הדרך לקבל מעמד של תושב קבע היא במקרה הטוב הליך ארוך ומאד ובמקרה הפחות טוב לא יסתיים בהצלחה.
מהי תושבות קבע בישראל?
משמעות מעמד של תושב קבע בישראל היא היכולת לשהות בארץ וליהנות כמעט מכל הזכויות להן זכאי אזרח ישראלי, החל מתנאים סוציאליים במלואם, דרך ביטוחים מלאים בקופות החולים, ועד לזכויות שונות במוסד לביטוח לאומי. ההבדל היחיד בין תושב קבע בישראל לבין אזרח ישראלי היא זכות ההצבעה בבחירות לכנסת ישראל. אין פלא שאזרחים רבים שאינם אזרחי מדינת ישראל ואשר שוהים בארץ תקופה ממושכת, מצפים ומקווים לקבל את מעמד תושב קבע, ללא הגבלת זמני השהייה, ללא הצורך בהארכת אשרת השהייה מדי שנה וכמובן, בטחון כלכלי, חברתי ומעמד השווה למעמדם של כלל תושבי ישראל.
אולם, הדרך לקבלת המעמד רצופה בקשיים, תסכול ממושך וחשדנות רבה מצדם של פקידי משרד הפנים, הרואים בכל מבקש מעמד של תושב קבע כאדם שיש לחשוד במניעיו.
קבלת תושבות קבע בישראל – מהלכה למעשה
בישראל, כמו בישראל, תהליכים מסוג זה הם ארוכים, מייגעים ומתסכלים. ראשית ישלהבין מי זכאי לקבל, או לפחות לבקש, מעמד של תושב קבע בישראל:
בני זוג של אזרחים ישראלים
הורי חיילים
הורים קשישים של אזרח או תושב קבע בישראל
אזרחים המבקשים לחיות בישראל מטעמים הומניטריים
התהליך להפוך לתושב קבע:
תהליך הסדרת מעמד תושב קבע עבור בני זוג של אזרחים ישראלים וגם של בני זוג לבעלי תושבות קבע בישראל נמשך כחמש שנים. למרות שההליך אמור להיות טבעי וחלק, שכן מדובר בבני זוג הרוצים לממש את אהבתם ואת הזוגיות שלהם, מדינת ישראל מערימה קשיים לא מעטים לכל אורך תקופת הבקשה. ככל הנראה המניע העיקרי לסרבול זה היא החשד שמפגינים פקידי משרד הפנים כלפי כל אזרח זר ובכנות מניעיו. כדי לוודא את כנות הקשר בין השניים עליהם לעבור סדרה של מסמכים המאמתים ומעידים על קיום הקשר ביניהם וכנותו, ביניהם תעודת לידה ותעודת יושר, תעודת מעמד אישי של בן הזוג הזר, תמונות משותפות של בני הזוג לאורך השנים בהן הם במערכת יחסים, ראיות ותצהירים שונים, ועוד. לא די בכך, עליהם לעבור ראיון אישי ובנפרד על מנת לוודא כי הם אכן חיים ביחד, מכירים זה את זו וכוונתם טהורה.
אולם הסאגה לא מסתיימת כאן. גם אם השתכנעו פקידי משרד הפנים בכנות הקשר בין השניים, יקבל בן הזוג הזר אשרת שהייה מסוג א5. אשרה זו היא אשרת תושב ארעי והיא תינתן לו למשך שנה אחת בלבד. בכל שנה ולמשך ארבע שנים יהיה עליו לסור למשרד הפנים ולחדש אשרה זו. רק לאחר חמש שנים ניתן יהיה לבקש מעמד של תושב קבע בישראל. אם בני הזוג אינם נשואים יהיה ההליך ארוך עוד יותר ויימשך כשבע שנים. אם לא יוגשו כל המסמכים הנדרשים ולא תהיה הכנה מוקדמת של עו"ד המתמחה בדיני משרד הפנים ומכיר היטב את תהליך הגשת בקשת תושבות קבע בישראל, עלולים למצוא עצמם זוגות רבים שלא התכוננו כראוי לבקשה מסורבים ועל האזרח הזר יהיה לעזוב את הארץ מבלי להפוך לתושבי קבע, כך שהכנה מוקדמת וליווי מקצועי הם אקוטיים.
בכל הנוגע להורי חיילים, המדובר הוא באזרחים זרים שהם הוריהם של חיילים המשרתים בצה"ל. נוהל איחוד משפחות קובע כי ההורים יהיו זכאים לקבל מעמד של תושבי קבע. גם כאן, ההליך דורש קבלה של אשרת ביקור מסוג ב'2 למשך 3 חודשים עבור ההורים. לאחר מכן יוכלו לקבל אשרת שהייה ארעית (5א') ורק אחרי 4 שנים מקבלת אשרת השהייה הארעית יוכלו לבקש תושבות קבע.
תהליך הסדרת מעמד תושב קבע עבור הורים קשישים שאינם אזרחים או תושבי מדינת ישראל מאפשר להם לקבל מעמד זה בתקופה של כשלוש – ארבע שנים. קודם לכם על ההורה הקשיש לקבל אשרת שהייה ארעית, 5א'. רק לאחר שחלפו לפחות שנתיים ממועד קבלת אשרה זו, יכול ההורה הקשיש להגיש בקשה לקבלת תושבות קבע.
בקשה לתושבות קבע בישראל אפשרית גם לאזרחים זרים ששוהים בישראל מטעמים הומניטריים. ההליך הוא ארוך ומסורבל וכרוך בקשיים רבים מאחר ואין נהלים ברורים הנוגעים לאוכלוסייה זו. משך התהליך יכול להיות עשר שנים ויותר ונדרש ליווי של מייצג מקצועי ובעל נסיון, אחרת סיכויי ההצלחה הם קלושים.
המכשולים
המכשול העיקרי העומד בפני מבקשי מעמד של תושבי קבע בישראל הוא הביורוקרטיה. הוסיפו לכך חשדנות של פקידי משרד הפנים במניעי המבקשים וחסר היכרות מעמיק עם הנהלים, במידה ויש כאלה, לקבלת מעמד תושב קבע, והרי לכם תהליך שהסיכויים לעבור אותו בשלום הם מעטים או לפחות כרוכים בקשיים ותסכול רבים.
סיוע של עו"ד לענייני הגירה שמכיר את הליכי משרד הפנים הוא ממשמעותי. אם בן זוג של אזרח ישראלי לא ימלא את הטפסים הנדרשים או לא יציג אחת מן הראיות הנדרשות, הוא ייתקל בדחייה וסירוב כניסה ושהייה בישראל. במקרה הטוב ייתקל בהארכת תקופת הבקשה שלו. אם הורי חיילים או הורים קשישים לא יציגו הוכחות לקשר שלהם עם ילדיהם או דרישות נוספות שחלקן נשמעות אפילו בלתי הגיוניות, או אם לא יוודאו שהמסמכים אותנטיים וחתומים על ידי מורשה חתימה גם כאן, הקושי רק ילך ויגבר.
רבים מהמבקשים מוצאים את עצם נתקלים בקיר מבוצר וללא כל ידיעה או יכולת כיצד לעקוף את המכשולים הללו. מדובר בנושאים רגישים שממילא נמשכים על פני תקופה לא קצרה ואין שום סיבה וטעם להאריך אותה עוד יותר. זהו הליך שהוא במעט בלתי אפשרי לביצוע עצמאי וללא היכרות עם החוק.
הפתרונות
ידיעת החוק, היכרות עם הניואנסים הרבים שמרכיבים אותו ומציאת פתרונות גם במצבים שנראים בלתי אפשריים הן נחלתם של עורכי דין מקצועיים מתחום ההגירה שעוסקים במלאכה זו לאורך זמן ומודעים לכל הקשיים והמכשולים ובעיקר כיצד לעקוף אותם. דוגמה לכך תמצאו בפסיקה הבאה:
עמ"נ 16-12-4789 יעל איזנברג וגויה נימר גלטן ווין נ' רשות האוכלוסין וההגירה
מדובר בערעור שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט המחוזי בתל אביב. העותרים: יעל, אזרחית ישראלית וגויה, אזרח סודני המבקש מקלט בישראל. יעל וגויה הכירו, התאהבו, הפכו לזוג ועברו לחיות ביחד. השנים הגישו בקשה להסדרת מעמדו של גויה לתושב קבע, מכוח נוהל ידועים בציבור.
בני זוג, בין נשואים, ובין שאינם נשואים, שאחד מהם אזרח ישראלי והשני אינו אזרח ישראלי עוברים מבחנים לבדיקת כנות הקשר, כדי לוודא שאכן מדובר בקשר זוגי אותנטי, ולא בקשר המשמש למטרות הגירה. לצורך כך הם נכנסים להליך מדורג בן מספר שנים, לקבלת מעמד בישראל במסגרתו נבדקים נתוני בן הזוג הזר, וכן נבדקת כנות הקשר לאורך מספר שנים. יעל וגויה עברו בהצלחה את המבחנים לכנות הקשר. רשות האוכלוסין וההגירה השתכנעה כי מדובר בקשר זוגי אמיתי. למרות זאת, רשות ההגירה לא אפשרה לשניים לפתוח בהליך המדורג כדי להסדיר את מעמדו של גויה בישראל, כיוון שחסרים לו מסמכים. הרשות סירבה לשלב את המערערים בהליך המדורג, והסכימה להאריך את רישיון הישיבה של המערער רק בהתאם לסעיף 5א לחוק הכניסה לישראל.
המערערים הגישו ערר על החלטת רשות האוכלוסין, וטענו כי בשל העובדה שגויה הוא מבקש מקלט, ולאור המצב בסודן לא ניתן לאתר מסמכים וודאי שלא ניתן להגיש מסמכים מאומתים מסודן כנדרש. ההליך שבנדון הינו ערעור על פסק הדין מיום 16.10.10 ובמסגרתו מלינים המערערים על כך שהטעם היחיד בגינו אינם יכולים להתקדם בהליך המדורג הוא חוסר יכולתו של המערער להמציא מסמכים משלטונות סודן. הם עתרו כי בית המשפט יכריז שהגבר יוכל לשדרג את מעמדו במסגרת ההליך המדורג לבני זוג, ולסיימו ברכישת מעמד של קבע, וכי ההתקדמות בהליך וסיומו לא יותנו בהמצאת מסמכים משלטונות סודן.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את הערעור שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל. לדברי בית המשפט היה על הרשות מהרגע בו השתכנעה בכנות הקשר בין השניים לאפשר כניסה של גויה להליך המדורג של הסדרת מעמד המערער וללא התניה כל שהיא בנוגע למסמכים שדרשו ממנו. בית המשפט ציין בפסק הדין את הקשיים עימם מתמודדים מבקשי מקלט בישראל ובמיוחד כשמדובר במקרה המיוחד הנ"ל בו מקיים המבקש מערכת יחסים זוגית עם אזרחית ישראלית, קשר שהרשות הודתה שהשתכנעה בכנותו ולמרות זאת לא אפשרה ליעל וגויה להשתלב בהליך להסדרת מעמד בני זוג. בית המשפט קבע שיש להתייחס לדיני ההגירה כאל דיני המשפחה החדשים, ולכלול בהם שאלות הנוגעות לזכות לחיי משפחה, הורות, וטובת הילד. עוד נקבע, שלאור חשיבותה של הזכות לחיי משפחה אין לשלול אותה אלא בנסיבות חריגות, ויש לפרש את הנהלים כך שיאפשרו חיי משפחה בישראל.
עם הסיוע הנכון ניתן להגיע לתוצאות הנכונות
למרות הקשיים הרבים שמציבה מדינת ישראל בפני מי שמבקש להסדיר מעמד של תושבות קבע בישראל ולמרות השינויים והתיקונים הרבים בהוראות שעה ותקנות חדשות המשתנות חדשות לבקרים, זו עדיין משימה שאינה בלתי אפשרית. ליווי מקצועי של עורך דין לענייני הגירה והסדרת מעמד בישראל הוא חשוב, נדרש ומעל הכל – מאפשר למצוא את הפרצות האפשרויות הרבות שקיימות בחוק. צריך רק להכיר את החוק על בוריו והיכרות זו עשויה לשנות את פסיקות הרשות לענייני הגירה לחלוטין
למדריך על תושבות ארעית בישראל – קראו כאן
למדריך משפטי בדבר קבלת אזרחות ישראלית, ובפרט אזרחות ישראלית לתושב קבע – קראו כאן