אשרת ב/5, הידועה גם כ"אשרת משקיעים", היא מסלול חדש יחסית המאפשר לאזרחי ארצות הברית לקבל אשרת שהייה ועבודה בישראל על בסיס השקעה עסקית.
אשרה ייחודית זו נכנסה לתוקף במאי 2019, לאחר שממשלת ישראל אשרה תיקון לחוקי הכניסה המאפשר מתן אשרות משקיע לאמריקאים.
למעשה, מדובר בתוכנית הדדית שנולדה בעקבות הסכם עם ארה"ב: במקביל לכך שישראלים קיבלו אפשרות לוויזת E-2 בארה"ב, יכולים מעתה אזרחי ארה"ב לקבל בישראל אשרת משקיע מסוג ב/5.
מטרת האשרה היא לעודד השקעות זרות במשק הישראלי, ולאפשר למשקיעים אמריקאים ולבני משפחותיהם לחיות ולעבוד בארץ במסגרת ניהול עסק משלהם.
למי מיועדת אשרת משקיעים ב5?
האשרה מיועדת לאזרחי ארה"ב שאינם זכאים לעלייה לישראל מכוח חוק השבות (כלומר, מי שאינם בעלי מוצא יהודי או זכאות שבות אחרת).
עבור אנשים אלה, אשרת המשקיע מהווה כמעט את הערוץ היחיד לקבלת מעמד של תושב זמני בישראל לצרכי עבודה ועסקים.
כך, יזם מארה"ב שאינו זכאי לאזרחות ישראלית דרך עליה, אבל מעוניין להקים או לרכוש עסק בישראל ולגור בארץ כדי לנהלו – יכול לעשות זאת דרך אשרת ב/5. באמצעות האשרה, המשקיע הראשי, בני זוגו וילדיו, ואף מנהלים ועובדים חיוניים מטעם העסק (כולם חייבים להיות אזרחי ארה"ב), מקבלים מעמד חוקי לעבודה ולשהייה בישראל.
האשרה מעניקה למשקיע עצמו זכות לעבוד ולפעול במדינה לצורך ניהול העסק שהקים, בעוד בן/בת הזוג אף רשאים לעבוד בכל עבודה שיבחרו (ללא הגבלה למיזם של בן הזוג המשקיע) – הטבה משמעותית המגבירה את אטרקטיביות המסלול.
הילדים הנלווים יקבלו מעמד זמני ויוכלו ללמוד בישראל, כאשר הגיל המקסימלי לילדים תלויים הוא 21 (ולא 18 כפי שסברו בתחילה).
תנאי זכאות לאשרת ב/5
לא כל אחד יכול לקבל ויזת משקיע ב/5 – המסלול מיועד למשקיעים שעומדים במספר קריטריונים מוגדרים. התנאים העיקריים כוללים:
אזרחות ארצות הברית: מבקש האשרה חייב להיות בעל דרכון אמריקאי תקף. התוכנית כרגע מוגבלת לאזרחי ארה"ב בלבד, כחלק מההסכם הדו-צדדי בין המדינות.
השקעה כספית משמעותית בעסק בישראל: על המשקיע להשקיע הון עצמי בסכום ניכר בעסק בישראל – בין אם בהקמת עסק חדש ובין אם ברכישת חברה קיימת.
אין דרישה רשמית לסכום מינימום מוגדר, אך ברור שההשקעה צריכה להיות בסדר גודל משמעותי (לשם הדוגמה, בארה"ב מדברים על מינימום ~$100,000 לצורך ויזת משקיע).
בפועל, מומחים מעריכים שסכומי ההשקעה בדרך כלל נעים סביב ₪800,000–1,000,000 במרכז הארץ, ויכולים להיות מעט נמוכים יותר – כ-₪600,000 – באיזורי פריפריה מועדפים לפיתוח.
השקעה בענפי הייטק לעיתים דורשת אף הון גבוה יותר (מעל ₪1.5 מיליון) בשל אופיין, אך עשויה לקבל יחס מועדף בשל תרומתה האסטרטגית למשק.
שליטה ובעלות על העסק: על המשקיע להחזיק בלפחות 50% בעלות בעסק, או בשליטה אפקטיבית עליו. במילים אחרות, המשקיע צריך להיות הבעלים העיקרי או אחד מבעלי השליטה המרכזיים בחברה שבה מושקע ההון.
כדאיות ורווחיות העסק: המיזם העסקי חייב להיות בפוטנציאל רווחי. לא יאושר עסק שמראש אינו נושא אופי כלכלי בר-קיימא. הרשויות יצפו לראות שהעסק כבר רווחי או שלפחות יש תחזית ברורה לרווחיות בעתיד הקרוב. על המשקיע גם להראות שהעסק יוכל להניב לו הכנסה מספיקה כדי לפרנס אותו ואת משפחתו בישראל בכבוד.
תרומה לכלכלה המקומית: יתרון משמעותי יינתן לעסקים שיוצרים ערך למשק הישראלי – למשל יצירת מקומות עבודה לאזרחים ישראלים, חדשנות טכנולוגית, פיתוח באזורי פריפריה וכדומה. התקנות עצמן מדגישות שהמיזם העסקי צריך לתרום לצמיחה במשק, ולא רק להוות מקור פרנסה בלעדי למשקיע.
** חשוב לציין שאשרת המשקיע אינה מיועדת להשקעות פאסיביות גרידא. על ההשקעה להיות פעילה – כלומר, המשקיע צריך להיות מעורב בניהול ופיתוח העסק בפועל. רכישת נכס נדל"ן לצרכי השכרה בלבד, לדוגמה, לא תעמוד בתנאי הסף.
המטרה היא לעודד יזמים שמביאים מומחיות, יוצרים פעילות עסקית אמיתית ומוסיפים דינמיות לכלכלה המקומית.
תהליך הגשת הבקשה וקבלת האשרה
קבלת אשרת משקיע ב/5 היא הליך מורכב למדי, הכולל כמה שלבים עיקריים. להלן סקירה של התהליך מא' ועד ת':
הקמת או רכישת עסק בישראל (שלב ההכנה):
עוד לפני הגשת הבקשה הרשמית, על המשקיע להכין תשתית מוצקה. פירוש הדבר הוא שיש להקים עסק חדש בישראל (רישום חברה בע"מ, עוסק מורשה וכדומה) או לרכוש חלק משמעותי (לפחות 50%) בעסק קיים.
בשלב זה יש לפתוח חשבון בנק עסקי בישראל, להעביר את ההון ההתחלתי הנדרש לחשבון, לאתר מקום לפעילות העסק (השכרת משרד או נכס מסחרי), ולהתחיל בפעולות ראשוניות המעידות שהעסק הוא ממשי.
פעולות אלה – כמו חתימת חוזי שכירות, הזמנת ציוד, העסקת צוות מפתח וכדומה – מדגימות לרשויות שהמשקיע רציני ולא מבקש אשרה על בסיס עסק פיקטיבי. לעיתים קרובות נעזרים בשלב זה ביועצים בישראל (כמו משרד עורכי דין לענייני משרד הפנים, וגם רו"ח ויועצי עסקים) כדי לוודא שהכל מתבצע בהתאם לדרישות החוק.
הגשת הבקשה בקונסוליה הישראלית בארה"ב
את הבקשה לאשרת ב/5 מגישים מחוץ לישראל, באמצעות הנציגויות הישראליות המוסמכות בארצות הברית. נכון להיום, ארבע או חמש קונסוליות ישראליות מטפלות בבקשות – בהן השגרירות בוושינגטון והקונסוליות בניו-יורק, שיקגו, יוסטון וסן-פרנסיסקו.
יש לקבוע תור ולהגיש תיק בקשה מקיף, הכולל טפסים ייעודיים, דרכונים ואישורים אישיים, תוכנית עסקית מפורטת, הוכחות להעברת כספי ההשקעה ולמקורם החוקי, מסמכי התאגדות העסק בישראל, אסמכתאות פיננסיות (דוחות בנק, נכסים וכו') וכל מסמך אחר המעיד על אמינות המיזם והמשקיע.
בשלב זה נערך גם ריאיון אישי עם המשקיע בקונסוליה, בו עשויים לשאול שאלות על מטרת ההשקעה, רקע עסקי של המבקש ותוכניותיו בישראל. חשוב להגיע לראיון מוכן, עם ידע מעמיק על התוכנית העסקית ויכולת להסביר כיצד הפרויקט יתרום לכלכלה הישראלית.
בדיקת הבקשה והכרעה בישראל
לאחר שהבקשה הוגשה בקונסוליה והמסמכים נבדקו ראשונית, התיק מועבר לישראל לצורך בחינה מעמיקה. הבקשה נדונה בוועדה בין-משרדית מיוחדת, הכוללת נציגים מרשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ, משרד הכלכלה ומשרד האוצר.
ועדה מייעצת זו תבחן את כל היבטי הבקשה – אמינות המשקיע, גובה ההשקעה, מידת התרומה הצפויה למשק, וכדומה – ותגבש המלצה עבור שר הפנים אם לאשר את האשרה או לסרב לה. שר הפנים הוא הסמכות שמקבלת את ההחלטה הסופית לאור המלצת הוועדה.
יש להבין שבשל מורכבות התהליך, שלב זה עשוי לארוך מספר חודשים טובים. בתחילת הפעלת התוכנית, הטיפול בבקשות היה ממושך למדי עקב החדשנות היחסית של המסלול; כיום עדיין מדובר בפרק זמן של כחצי שנה ואף למעלה מכך עד לקבלת תשובה סופית, תלוי במורכבות המקרה ובמסמכים הנלווים.
קבלת האשרה וכניסה לישראל
במידה והבקשה מאושרת על-ידי משרד הפנים, המידע מועבר לקונסוליה, אשר מנפיקה למשקיע אשרת כניסה לישראל במסגרת קטגוריית ב/5.
עם הגעת המשקיע ובני משפחתו לארץ, רשות האוכלוסין וההגירה תנפיק להם את אשרות השהייה באופן רשמי: המשקיע יקבל אשרת ב/5 המאפשרת לו לשהות ולעבוד בישראל באותו עסק ספציפי שבו השקיע, בן/בת הזוג יקבלו אשרת ב/52 (אשרת מלווה) המאפשרת להם לעבוד בכל עיסוק חוקי בישראל, והילדים יקבלו אשרות ב/53 כתלויים.
בדרך כלל, האשרה הראשונית ניתנת לתקופה של כשנתיים (24 חודשים). יש לשים לב כי נדרשת כניסה לישראל בתוך פרק זמן (לרוב 3 חודשים) מרגע הנפקת הויזה, אחרת עלולה האשרה להתבטל. מרגע הכניסה, יקבלו בני המשפחה גם תעודות תושב ארעי (אשרה מסוג ב/5 מעניקה למעשה מעמד של תושב ארעי לתקופת תוקפה).
הארכת האשרה והמשך שהייה בישראל
תוכנית האשרה נועדה לאפשר למשקיע לשהות בארץ כל עוד העסק פועל ותורם. לקראת תום השנתיים הראשונות, יש להגיש בקשה לחידוש (הארכה) של האשרה.
הרשויות יבדקו שוב את מצב העסק: האם הוא פעיל ועומד בתוכנית העסקית שהוצגה, האם ההשקעה נשמרה ואף גדלה, האם שולמו מיסים כנדרש, והאם אין עבירות או בעיות אחרות. חידוש ראשון מוצלח עשוי להאריך את האשרה בכ-3 שנים נוספות.
בהמשך, ניתן לבקש חידוש נוסף לתקופות ארוכות יותר (ישנה התייחסות לתקופה של עד 5 שנים לחידוש שני) – בסך הכל משקיע יכול לשהות בישראל במסגרת המסלול תקופה מצטברת ממושכת של מספר שנים טובות.
למעשה, אם העסק מצליח ותורם בצורה משמעותית, ייתכן ויאפשרו הארכות מעבר לחמש השנים הנהוגות. במקרים של תרומה יוצאת דופן לכלכלה, הממשלה עשויה לגלות גמישות בהארכת השהייה מעבר למגבלה הפורמלית.
**ראוי להזכיר: אשרת ב/5 היא אשרה לתושבות זמנית, אך היא יכולה לסלול דרך למעמד קבע בעתיד. משקיעים ששוהים בישראל לאורך שנים דרך חידושי האשרה, ומשתלבים במדינה (לדוגמה, לומדים עברית, ילדיהם במערכת החינוך, וכדומה), עשויים בהמשך להיות זכאים לבקש מעמד של תושב קבע, ואפילו לקבל אזרחות ישראלית בסופו של דבר, בכפוף לתנאי ההתאזרחות הכלליים.
מסלול כזה אינו מובטח והוא דורש עמידה בקריטריונים נפרדים, אך הוא משקף את הפוטנציאל ארוך הטווח הגלום באשרת המשקיע.
התהליך בפועל מול משרד הפנים
אמנם פירטנו לעיל את שלבי התהליך הפורמליים, אך חשוב להבין גם איך נראים הדברים בפועל מול רשויות ההגירה ומשרד הפנים. מניסיוננו בליווי מבקשי אשרות שכאלה, אנו יכולים לשתף כמה תובנות:
בדיקת רקע קפדנית
הוועדה הבינמשרדית ומשרד הפנים בוחנים כל בקשה לעומק. משתתפים בבדיקה גורמי מקצוע ממשרדי הכלכלה, הפנים, החוץ ועוד, והם עשויים לדרוש הבהרות נוספות מהמשקיע.
אין לצפות שהגשתם מסמכים וזהו – לרוב יתבקשו השלמות או מענה לשאלות במהלך הבדיקה. לדוגמה, אם התוכנית העסקית אינה משכנעת דיה באשר לתרומת העסק למשק, ייתכן שיוחזרו שאילתות להבהרה. זה חלק שגרתי בתהליך, ומומלץ להגיב במהירות וביסודיות לכל פנייה כזו.
מדיניות בתהליך גיבוש – גמישות ואי-ודאות
התוכנית עדיין חדשה יחסית, ומשרד הפנים טרם פרסם נוהל מפורט וברור לעניין אשרת משקיע. לכן חלק מהתהליך מתפתח תוך כדי תנועה, וייתכנו הבדלים באופן הטיפול בין מקרים. הדבר יוצר לעיתים אי-ודאות אצל המבקשים – למשל לגבי משך הזמן בכל שלב או מה בדיוק נדרש לכלול.
הרשויות בעצמן "לומדות" את המסלול, ולכן נדרשים סבלנות וגם נכונות להתאים אתכם לדרישות משתנות.
דרישות תיעוד כבדות משקל
מי שחושב שבקשת ויזה מורכבת מכמה טפסים בודדים עלול להיות מופתע. בקשות אשרת משקיע הן מקיפות ועמוסות: לעיתים קרובות הן מגיעות למאות עמודי חומר. לשם השוואה, בקשות ויזת משקיע לארה"ב (E-2) עשויות לכלול למעלה מ-250 עמודים – ובהתאם, גם בישראל הציפייה היא לתיק נרחב.
משרד הפנים ירצה לראות כל ראיה אפשרית לכך שהעסק אמיתי ובר-קיימא: דוחות כספיים, חוזי רכישה/שכירות, רשימות ציוד, מכתבי כוונות מלקוחות, מחקר שוק ועוד. ההכנה צריכה להיות יסודית, ואין להקל ראש באף מסמך.
פיקוח גם לאחר קבלת האשרה
גם לאחר שתקבלו את האשרה ותתחילו לפעול בארץ, העבודה מול משרד הפנים לא מסתיימת. המשקיע צריך להמשיך ולהראות שההשקעה נשמרת ושהעסק מתקדם.
התקנות קובעות שיש להוכיח באופן תקופתי שההשקעה קיימת ומתפתחת ותורמת לכלכלה – בפועל, הדבר נבדק בעיקר בעת חידוש האשרה.
אתם צריכים מוכנים לכך שבעתיד תידרשו להציג דוחות כספיים עדכניים ונתוני פעילות, ואף ייתכן ביקור פיקוח באתר העסק. זכרו: האשרה ניתנת כל עוד התנאים מתקיימים. אם העסק יקרוס או שהמשקיע יוציא את כספו ויפסיק את הפעילות, משרד הפנים עשוי לבטל או לא לחדש את האשרה.
מגוון העסקים ואופי הפונים
עד כה, ראינו קשת רחבה של יזמים המבקשים לנצל את מסלול המשקיעים – מהייטק וחדשנות, דרך יועצים עסקיים ומסעדנים, ועד סוחרי יהלומים ומשקיעי נדל"ן.
משרד הפנים אינו מפלה סקטור מסוים, אך ברור שקל יותר "למכור" רעיון השקעה שיש בו תרומה ברורה. יזם שמביא לפריפריה מפעל תעשייתי ויוצר מקומות עבודה רבים, סביר שיזכה ליחס אוהד יותר ממי שמתכנן עסק זעיר ללא עובדים. לכן, כשאתם מציגים את המיזם בפני הרשויות, הדגישו את ההשפעה החיובית הרחבה שלו על הכלכלה והחברה בישראל.
ובקצרה, התנהלות חכמה מול משרד הפנים כוללת הקפדה על שקיפות, אמינות וסבלנות. הראו לרשויות שאתם פועלים בהגינות ובמקצועיות: דווחו אמת, ספקו כל הוכחה נדרשת, וגלו נכונות לשתף פעולה בכל שלב.
נסו לראות את הדברים מעיני הפקיד הבודק – האם החומר שהגשתם היה משכנע? האם העסק שלכם באמת נראה כתוספת ערכית למשק הישראלי? אם תפעלו כך, תגדילו את סיכוייכם לא רק לקבל את האשרה המיוחלת, אלא גם לשמור עליה לאורך זמן.
ערעור במקרה של סירוב
כאשר בקשה לאשרת ב/5 נדחית, ניתן לערער בכמה דרכים, בהתאם למי שקיבל את ההחלטה.
עיון מחדש: ראשית, מגישים ערר פנימי, לעיון מחדש באותה לשכה של משרד הפנים. זו פנייה פנימית שמטרתה לשכנע את הרשות לשנות את החלטתה. מצרפים מסמכים חדשים, הרחבות לתוכנית העסקית או הוכחות נוספות להשקעה ממשית ולתרומה למשק. לעיתים זה מספיק כדי להפוך החלטה.
ערר לוועדת עררים: אם גם זה נדחה, ניתן להגיש ערר לוועדת העררים לפי חוק הכניסה לישראל. הוועדה בראשות שופט בדימוס בוחנת אם ההחלטה התקבלה כדין, ואם הופעלה שיקול דעת סביר. לעיתים היא מחזירה את התיק למשרד הפנים לבחינה מחדש אם נמצאו כשלים מהותיים או התעלמות מנתונים חשובים.
בשנים האחרונות, בעקבות תיקוני חקיקה והעברת הסמכויות למשרד המשפטים, “ועדת העררים” הוחלפה בגוף שיפוטי עצמאי הנקרא “בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל”.
עתירה מנהלית: בשלב הבא, ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט אינו דן בכדאיות העסק אלא בשאלת תקינות ההליך: האם נשמרו כללי המנהל התקין, האם ההחלטה הוסברה והאם הופעל שיקול דעת הוגן.
סיכום
אשרת המשקיעים ב/5 פותחת פתח ייחודי למשקיעים מארה"ב להגשים יוזמות עסקיות בישראל, ולחוות את הארץ לא רק כתיירים אלא כיזמים פעילים התורמים לכלכלה המקומית.
כמתואר, הדרך לאשרה המיוחלת דורשת השקעה רצינית, תכנון מדוקדק והתמודדות עם תהליך בירוקרטי מורכב – אך התגמול עשוי להיות חיים בארץ עם הזדמנויות עסקיות וצמיחה אישית ומשפחתית.
רצוי להיוועץ במשרד עו"ד שמלווה מבקשי אשרות לישראל מול משרד הפנים וערכאות השיפוט בארץ, ועוסק גם בהסדרת אשרות משקיעים,