ההליך המדורג במשרד הפנים – הקדמה:
אם מצאתם אהבה מעבר לים ואתם מבקשים לחיות יחד בישראל, כנראה שכבר שמעתם על הביורוקרטיה המפורסמת שכרוכה בכך.
ישראל, מן הסתם, לא מעניקה אזרחות אוטומטית לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים – במקום זאת קיים “הליך מדורג” ממושך שמנוהל במשרד הפנים שבסופו ניתן לקבל מעמד קבע או אזרחות.
הליך זה אולי נשמע פרוצדוראלי וקר, אך בפועל הוא מסלול קריטי, גורלי עבור אזרחים רבים שמעוניינים לחיות עם בן זוג זר בישראל באופן חוקי.
להלן נסביר במדויק מהו ההליך המדורג, מה השלבים השונים בו, כיצד הוא מתנהל עבור זוגות נשואים לעומת זוגות ידועים בציבור, ומה קורה אם – חס וחלילה – הקשר מסתיים באמצע הדרך.
אז מהו ההליך המדורג במסגרת הסדרת מעמד של בן זוג?
ההליך המדורג הוא נוהל רשמי של רשות האוכלוסין וההגירה (משרד הפנים) שנועד להסדיר בהדרגה את מעמדם החוקי של בני זוג זרים בישראל, בהתבסס על חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל.
הרעיון פשוט: במקום לתת מיד אזרחות ישראלית או תושבות קבע לבן זוג זר, המדינה מעניקה מעמד זמני שמתחדש שלב אחרי שלב, לאורך מספר שנים. במהלך תקופה זו בודקים שוב ושוב ששני התנאים המרכזיים מתקיימים: (א) הקשר הזוגי הוא אמיתי וכנה, ולא חלילה "פיקטיבי" לצורך השגת מעמד; (ב) אין מניעה ביטחונית או פלילית לתת לבן הזוג הזר לחיות בישראל (בדיקות רקע וכד'). רק אם בני הזוג עוברים בהצלחה את כל שלבי ההליך – הם מגיעים בסופו של דבר לקו הגמר שבו בן הזוג הזר זכאי למעמד קבוע: תושבות קבע או אזרחות ישראלית.
חשוב להבין: ההליך המדורג אינו עונש או מסלול ש"מטרטר" סתם כך זוגות מעורבים. מטרתו להגן הן על המדינה והן על הזוגות עצמם.
מצד המדינה – זו דרך לסנן מקרים של נישואי קש או הונאות, שכן כ-5%-10% מהנישואים עם זרים חשודים כפיקטיביים בעיני הרשויות.
מצד בני הזוג – התהליך נותן הזדמנות להשתקע בהדרגה. במקום לקפוץ מיד לאזרחות, בני הזוג חיים כאן כמה שנים, בונים יחד מרכז חיים בישראל (עבודה, דיור, חברים), ורק אז מתחייבים סופית למדינה ולקהילה הישראלית.
מדובר בתהליך תובעני וארוך – לעיתים הוא מרגיש כמו מבחן מתמשך לזוגיות. זוגות רבים מתארים את ההליך כסיזיפי ומלחיץ, לעיתים אף משפיל, עם טפסים אינסופיים ופקידים קפדנים, אך גם מספרים שבסיומו חיכתה להם תחושת הישג עצומה ואפשרות לפתיחת דף חדש בישראל.
חשוב לציין שההליך חל על כל בני הזוג המעורבים: זוגות נשואים, זוגות שאינם נשואים (ידועים בציבור), ואף זוגות מאותו המין.
ישראל מכירה בזכותם של אזרחיה לקיים חיים זוגיים עם בני זוג מבחוץ – בין אם יש תעודת נישואין רשמית ובין אם לאו.
זוגות חד-מיניים שנישאו בחו"ל, למשל, יכולים לעבור הליך מדורג בדיוק כמו זוג נשוי אחר, ולעיתים אף חלות הקלות מסוימות בתקופת ההמתנה עבורם (לפי נהלי משרד הפנים).
בשורה התחתונה, אין אפליה עקרונית: כל מי שמבקש להסדיר מעמד מכוח זוגיות עם ישראלי/ת ייאלץ לעבור את הנתיב המדורג הזה, רק שהמסלול עשוי להשתנות באורך ובדגשים בהתאם לסוג הקשר.
שלבי ההליך המדורג ואילו אשרות תקבלו בדרך
המסלול המדורג מורכב ממספר תחנות, ובכל תחנה מקבל בן הזוג הזר אשרה (ויזה) מסוג שונה, עם זכויות והיתרים הולכים ומתרחבים. נפרט את השלבים העיקריים בצורה כללית, ולאחר מכן נסביר הבדלים בין מסלול נשואים למסלול ידועים בציבור:
פתיחת תיק והגשת בקשה
השלב הראשון קורה עוד לפני קבלת אשרה כלשהי. בני הזוג פונים ללשכת משרד הפנים (רשות האוכלוסין) באזור המגורים של האזרח הישראלי, ומגישים בקשה רשמית להכרה בהם כזוג ולטיפול בהסדרת מעמד לבן הזוג הזר.
בשלב זה יש להציג מסמכים רבים: תעודת נישואין (אם יש), תעודות לידה ומסמכי מצב אישי, מסמכי אזרחות זרה, אישורי רקע פלילי נקיים מהמדינה ממנה מגיע בן הזוג, הוכחות לקשר זוגי מתמשך (תכתובות, תמונות משותפות, היסטוריית שיחות, מכתבים ממשפחה וחברים המעידים על הקשר), וכן הוכחות למרכז חיים בישראל (למשל חוזה שכירות או בעלות דירה משותפים, חשבונות ארנונה/חשמל/מים על שם שני בני הזוג, וכדומה).
כל מסמך מחו"ל חייב להיות מתורגם נוטריונית ומאומת בחותמת אפוסטיל או שרשרת אישורים קונסולריים – נושא שמפתיע זוגות רבים בפעם הראשונה.
כבר בהגשת הבקשה חשים שזו ביורוקרטיה מסוג אחר: תלות באישורים רשמיים נדירים, איסוף קבלות ואפילו צילומי מסך של וואטסאפ (!!) – יש זוגות שמרגישים קצת פולשנות לחיים הפרטיים כשהם נדרשים לחשוף התכתבויות אינטימיות ותמונות זוגיות.
אך כל אלו נועדו לשכנע את משרד הפנים שהקשר שלכם ממשי ושהכוונה היא להשתקע בארץ ביחד. לאחר הגשת הבקשה, לעיתים יתנו לבן הזוג הזר היתר שהיה זמני (למשל אשרת תייר מסוג ב/2 עם איסור עבודה) כדי שיוכל להישאר בישראל עד בירור הבקשה – במיוחד אם בני הזוג כבר בארץ בעת הפנייה.
יש לקחת בחשבון שחל איסור על שהייה לא חוקית: אם בן הזוג הזר שהה בישראל מעבר למה שמותר לו טרם הגשת הבקשה, רצוי לטפל בכך בהקדם מול עורך דין, כי משרד הפנים עלול להערים קשיים נוספים.
בדיקת הבקשה וראיון זוגי
לאחר הגשת המסמכים, נכנסים לתקופת בדיקה בה משרד הפנים עורך בירור מקיף. זה כולל ראיון זוגי שבו מזמנים את בני הזוג ללשכה, לעיתים ביחד ולעיתים כל אחד בנפרד, ומטיחים בהם שלל שאלות אישיות.
מטרת הראיון היא לבדוק את כנות הקשר: כמה זמן אתם יחד, איך הכרתם, פרטים יומיומיים על החיים המשותפים (מי מבשל, איפה הכרתם את המשפחה זה של זו, מה שמו של הכלב המשותף, באיזה צד של המיטה כל אחד ישן – כן, יש סיפורים על שאלות כאלה!).
לעיתים ישאלו גם על תכניות לעתיד, על היכרות עם תרבות ועבר בן הזוג, ועוד – הכל כדי לוודא שמדובר בזוג אמיתי שמנהל משק בית משותף, ולא בזוג "למראית עין".
במקביל נבדקים רקעי בני הזוג מבחינה ביטחונית ופלילית. זו תקופה מורטת עצבים: גם זוגות אוהבים באמת מוצאים את עצמם מתוחים לפני הראיון, דואגים אם זכרו בעל-פה מספיק פרטים תואמים. חשוב לדעת שמותר (ואפילו רצוי) להגיע עם עורך דין הגירה לראיון, כדי לוודא שהשאלות הוגנות ושיש תיעוד נכון של הנאמר.
בשלב הזה משרד הפנים עשוי גם להתנות ערבות כספית במקרים שיש לו ספקות – דרישת הפקדת ערבות בנקאית כתנאי למתן האשרה הראשונה, כדי להרתיע מפני הפרת תנאי ההליך (למשל, ערבות שתעוכל אם יתברר שהקשר פיקטיבי והזר לא ייצא בזמן מהארץ). אם הסתיים שלב הבדיקה בהצלחה ומשרד הפנים השתכנע שהקשר כן, תתקבל החלטה רשמית לאשר את הבקשה – ומכאן מתחיל למעשה ה"הליך המדורג" הרשמי.
כתבנו כאן בהרחבה על בדיקת כנות הקשר.
אשרה זמנית עם אישור עבודה
בתחילת ההליך המדורג, בן הזוג הזר מקבל אשרת שהיה ועבודה זמנית. סוג האשרה הזו בדרך כלל יהיה ב/1 (אשרת עבודה בישראל) או א/5 זמני, בהתאם למסלול.
בשלב זה המדינה עדיין לא נותנת תעודת תושב עם זכויות מלאות, אבל כן מתירה לאדם לעבוד ולהתגורר באופן חוקי.
עבור זוגות נשואים, נהוג שהאשרה הראשונה היא אשרת ב/1 קצרה, לעיתים לתקופה של חצי שנה או שנה. זה פרק זמן בו בני הזוג צריכים להתחיל לבנות את חייהם בארץ ולהמשיך להוכיח רצינות: להשתלב בעבודה, אולי להתחיל תהליך לימוד עברית, וכמובן להמשיך להתנהל כזוג לכל דבר.
עבור ידועים בציבור (זוגות לא נשואים), משרד הפנים מאריך את השלב הזה: בדרך כלל נותנים אשרת ב/1 לתקופה כוללת של עד 3 שנים – לרוב בהארכות של שנה בכל פעם.
למה ההבדל? כיוון שאין תעודת נישואין רשמית, המדינה רוצה תקופת הוכחה ארוכה יותר שבה בני הזוג מוכיחים יציבות. שלוש השנים הללו הן זמן משמעותי שבו זוג לא נשוי צריך להראות שהם אכן חיים יחד בישראל לאורך זמן, למרות שאין “חותמת רשמית” לנישואים (נרחיב בהמשך על ההבדלים בין ההליך לנשואים מול ידועים בציבור).
מבחינת בני הזוג, תקופת האשרה הזמנית היא זמן טוב להוכיח כוונת השתקעות: למצוא עבודה יציבה (כעת מותר לזר לעבוד בכל עבודה כחוק), לשכור דירה לטווח ארוך, לפתוח חשבון בנק משותף, וכדומה. כל אלה ייבחנו בהמשך כהוכחות למרכז חיים משותף
אשרת תושב ארעי (א/5)
לאחר תקופת האשרה הזמנית הראשונית, ובתנאי שהכול מתקדם כשורה, בן הזוג הזר משודרג לסטטוס גבוה יותר: מקבל רישיון ישיבה מסוג א/5, כלומר מעמד של תושב ארעי.
זוהי למעשה תעודת זהות זמנית ישראלית (שונה בצבע מתעודת זהות כחולה של אזרח), המקנה זכויות קרובות מאוד לתושב: הזכות לעבוד ללא הגבלה, זכויות סוציאליות כמו ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי, ועוד.
עבור זוגות נשואים, השלב הזה מגיע די מהר: לעיתים בן הזוג הזר מקבל א/5 כמעט מיד עם אישור הבקשה, ואז מתחילה ספירה של ארבע שנים של מעמד תושב ארעי. זאת אומרת, בניגוד לזוגות לא נשואים שצוברים כמה שנים באשרת ב/1, זוג נשוי עשוי לעבור כמעט מיד למעמד "תושב ארעי" ולהתחיל למנות 4 שנים משם.
עבור ידועים בציבור, לעומת זאת, השדרוג לא/5 מגיע רק אחרי 3 שנים בהן התחדש מעמד העבודה הזמני מדי שנה. במילים אחרות: זוג ידועים בציבור יצטרך לעבור שלוש שנים ראשונות של בדיקות שנתיות בעוד בן הזוג הזר הוא על אשרת עבודה בלבד, ורק אחרי שלוש שנים יוענק לו תושב ארעי לשנה רביעית ואילך.
נחדד שגם בתקופת התושבות הזמנית הבחינה התקופתית נמשכת: בכל שנה, לאורך ארבע השנים (בנשואים) או ארבע השנים הנוספות (בידועים בציבור), בני הזוג יצטרכו להתייצב שוב במשרד הפנים, להגיש מסמכים עדכניים המוכיחים שהקשר עדיין איתן ושהמרכז המשותף נותר בישראל, ולעבור (שוב) ראיון זוגי קצר.
יש זוגות שחווים זאת כמתח חוזר: "כל שנה אנחנו מזיעים מחדש בראיון, למרות שאנחנו כבר נשואים X שנים" – אך זוהי חלק ממדיניות הפיקוח.
סיום ההליך – תושבות קבע או אזרחות
קו הסיום מתקרב: לאחר השלמת כל שנות ההליך המדורג, בני הזוג יכולים סוף סוף להגיש בקשה למעמד קבוע.
עבור בני זוג נשואים, מדובר בדרך כלל בתום 4 עד 5 שנים מתחילת ההליך (תלוי אם סופרים גם את אשרת העבודה ההתחלתית או רק את שנות א/5). בני הזוג רשאים לבחור בין הגשת בקשה לתושבות קבע עבור בן הזוג הזר, או בקשה לאזרחות ישראלית מלאה.
עבור ידועים בציבור, בתום כ־7 שנים של תהליך (3 שנות אשרת עבודה + 4 שנות א/5) – השלב הבא הוא תושבות קבע. רק לאחר שקיבל תושבות קבע, רשאי בן הזוג הזר שאינו נשוי לאזרח ישראלי להגיש בקשה להתאזרחות (אזרחות ישראלית) במסלול נפרד.
במילים אחרות: זוגות לא נשואים אינם יכולים לבקש אזרחות מייד עם סיום ההליך המדורג – הם קודם יקבלו מעמד תושב קבע, שהוא מעמד חזק מאוד (תעודת זהות כחולה) אך ללא זכות הצבעה ודרכון. לאחר קבלת הקבע, ניתן לפתוח בהליך התאזרחות שדורש גם הוא עמידה בתנאים (אך לרוב במקרים כאלה משרד הפנים נוטה לאשר אזרחות די בקלות, שהרי האדם כבר שהה 7+ שנים בארץ כבן זוג ישראלי מוכר).
*נצלול להלן בפרוטרוט להבדלים העיקריים בין שני המסלולים של ההליך המדורג: מסלול לזוגות נשואים ומסלול לזוגות ידועים בציבור. ההבחנה חשובה, כי אורך השהות ותנאי הביניים שונים, כפי שכבר ראינו, ויש דגשים מיוחדים לכל סוג זוגיות.
ההליך המדורג עבור זוגות נשואים
כאשר בן זוג זר נשוי כדת וכדין לאזרח/ית ישראל, ההליך המדורג בנוי כך שבתוך כארבע וחצי עד חמש שנים ניתן להגיע לאזרחות ישראלית עבור בן הזוג הזר. המסלול יחסית קצר יותר ופשוט לעומת ידועים בציבור, משום שעצם הנישואין משמשים הוכחה חזקה לכוונה לבנות חיים משותפים. יחד עם זאת, אין פירוש הדבר שמשרד הפנים "מוותר" לזוגות נשואים – הם עדיין יעברו בדיקות דקדקניות, פשוט בלוח זמנים מעט צפוף יותר.
מה קורה בפועל?
לאחר אישור הבקשה ופתיחת ההליך, בן הזוג הזר הנשוי מקבל לרוב אשרת עבודה ב/1 לתקופה קצרה (חודשים ספורים עד חצי שנה). פרק זמן זה מאפשר התחלת התארגנות בישראל ובדיקה התחלתית.
די מהר – ייתכן שכבר בביקור השנתי הראשון במשרד הפנים – משודרג המעמד ל-א/5 (תושב ארעי), ומאותה נקודה נספרות 4 שנים של שהייה במעמד תושב ארעי.
במהלך ארבע השנים האלו, כפי שתואר, יש להמשיך להגיע ללשכה אחת לשנה עם הוכחות שהזוג עדיין חי יחד בארץ, לעבור ראיון, ולהאריך את תוקף האשרה בשנה נוספת. זה תהליך בירוקרטי, אבל כשמערכת היחסים בריאה והחיים מתנהלים כסדרם, הביקורים השנתיים הופכים די שגרתיים. מומלץ לראות בהם תזכורת שנתית לכך שיש עדיין פיקוח – ולשמור קלסר מסמכים שמדי שנה תמלאו מחדש (חשבונות עדכניים, תמונות מהשנה האחרונה, אולי מכתבים מחברים משותפים וכד').
זוגות מספרים שבהתחלה היו נלחצים מאוד לפני כל חידוש, אבל אחרי שנה-שנתיים צוברים ביטחון.
טיפ מועיל: יום-יומיים לפני הראיון השנתי, תשבו יחד על כוס קפה ותעברו על דברים בסיסיים – כתובת מגורים מדויקת, שמות עמיתים לעבודה, תחביבים חדשים שרכשתם – כדי לרענן את הזיכרון ולוודא שבמקרה שישאלו, שניכם מעודכנים אחד בחיי השני. זה לא מבחן טריוויה, אבל לפעמים פקידים שואלים שאלות נקודתיות רק כדי לוודא שאתם באמת מעורבים בחיי היומיום זה של זו.
סיום המסלול לזוגות נשואים:
כאמור, בתום ארבע שנות התושבות הארעית (סה"כ בערך 4.5–5 שנים מתחילת ההליך) אפשר להגיש בקשה למעמד קבוע. רוב בני הזוג הנשואים בוחרים להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית לבן הזוג הזר.
הבקשה נבחנת, ועם האישור – מוענקת אזרחות, טקס קטן של השבעה (נאמנות למדינה) נערך, ומקבלים תעודת זהות כחולה ודרכון ישראלי. חלק מהזוגות דווקא יעדיפו לבקש תושבות קבע במקום אזרחות, מסיבות שונות: לעיתים בן הזוג הזר לא מעוניין כרגע באזרחות נוספת, או שיש מדינות שאזרחותן עלולה להישלל אם רוכשים אזרחות ישראלית, או פשוט רצון לדחות את הצעד.
משרד הפנים יאפשר לבחור באפשרות הזו – לתושב קבע – שהיא למעשה מעמד כמעט שווה זכויות לאזרחות (ללא דרכון והצבעה). גם במקרה של תושבות קבע, ההליך המדורג מסתיים בהצלחה: לאחר קבלת מעמד הקבע, בן הזוג הזר חופשי לחיות בישראל לתמיד. ואם בעתיד ירצה לשדרג לאזרחות – הדרך פתוחה (אך דורשת בקשת התאזרחות נפרדת).
נקודה מעניינת על זוגות חד-מיניים נשואים: בשנים האחרונות משרד הפנים הכיר בנישואים חד-מיניים שנערכו בחו"ל (ישראל עצמה לא מאפשרת עדיין נישואין חד-מיניים, אך רושמת נישואי חו"ל). נהלי ההליך המדורג קבעו, כך לפי גורמי מקצוע, שעבור בני זוג מאותו המין שנישאו זה לזה כחוק, תיתכן תקופת הליך מקוצרת מעט.
כלומר, לאחר אישור בקשתם ייתכן שהמסלול עד קבלת המעמד הקבוע יהיה קצר יותר מארבע שנים. הפרשנות היא שהמדינה מבינה את האתגר המיוחד לזוגות אלה וגמישה לכך. עם זאת, אין לכך פרסום פומבי ברור – וכל מקרה נבחן לגופו. אם אתם זוג גאה נשוי, שווה לברר זאת מול עורך דין או ישירות ברשות ההגירה, ייתכן שיש לכם אפשרות לקצר את ההמתנה לעומת חבריכם הסטרייטים.
ההליך המדורג עבור ידועים בציבור (זוגות לא נשואים)
מסלול הסדרת מעמד לידועים בציבור מיועד לבני זוג שמנהלים חיים משותפים אך אינם נשואים רשמית. בישראל מכירים גם בזוגיות כזו לצורך הענקת מעמד, אולם מתנים זאת בתהליך ארוך יותר ומשוכות גבוהות יותר. למעשה, ההליך המדורג לידועים בציבור אורך כ-7 שנים ואף יותר עד לקבלת מעמד קבע, ולאחר מכן עוד שלב נפרד אם רוצים אזרחות.
למה המדינה מקשה יותר? אפשר להבין: ללא תעודת נישואין, קל יחסית לטעון טענת-שווא על זוגיות. לכן דורשים תקופת המתנה ארוכה שבה תצטרכו להוכיח לאורך זמן שאתם באמת בני זוג לכל דבר.
מה שונה במסלול הזה?
כבר בהגשת הבקשה יש רף הוכחה גבוה יותר: זוג ידועים בציבור יצטרך לספק ראיות מוצקות לקשר: הוכחת חיים משותפים לתקופה משמעותית לפני הבקשה.
לרוב יבקשו לראות שאתם יחד לפחות 6 חודשים עד שנה לפני הפנייה (למרות שאין מספר רשמי כתוב, בפועל זוג שמכיר שבועיים ומבקש מעמד – ייתקל בהרמת גבה).
יש להראות שגרתם תחת קורת גג אחת, ניהלתם משק בית משותף ויכולתם עקרונית להינשא אך בחרתם שלא (או שלא יכולתם מסיבה כלשהי). מסמכים כמו חוזה שכירות משותף, חשבונות משותפים, תצלומים מתקופות שונות של הזוגיות, אפילו תצהירים מעדים (חברים, שכנים) שמאשרים שאתם ידועים בציבור – כל אלו קריטיים בשלב הפתיחה.
משרד הפנים עשוי בחלק מהמקרים לדחות על הסף בקשה של ידועים בציבור אם השתכנע שהקשר לא עומד בסטנדרט הנדרש של "מערכת יחסים יציבה וממושכת". לכן מומלץ להגיע מלכתחילה מאוד מוכנים עם תיק מסמכים עשיר, ולא לחסוך בפרטים. הרבה זוגות לא נשואים פונים לייעוץ מקצועי רק להכנת הבקשה הראשונית, כי זה הצעד הכי מכריע עבורם.
לאחר אישור הבקשה והכניסה להליך המדורג, ההבדל המשמעותי הבא הוא משך השלבים:
כפי שפירטנו קודם, ידועים בציבור צריכים לעבור 3 שנים במעמד אשרת עבודה (ב/1). המשמעות היא שלמשך שלוש שנים תמימות בן הזוג הזר אינו זכאי לזכויות סוציאליות ישראליות (מעבר לזכות לעבוד ולהתגורר), ואין לו עדיין תעודת זהות ישראלית.
אלה שנים מעט מתסכלות, כי במצב של זוג נשוי בשלב הזה כבר היו מקבלים מעמד תושב ארעי על כל ההטבות. לא פעם נתקלנו בזוגות ידועים בציבור שמרגישים "אזרח סוג ב’" בתקופה הזו – למשל, בת הזוג הזרה עובדת ומשלמת ביטוח לאומי, אך לא זכאית בעצמה לביטוח בריאות ממלכתי כי אין לה מעמד של תושבת; או בן הזוג הזר לא יכול להוציא כרטיס אשראי נורמלי כי אין לו מספר זהות ישראלי.
צריך אורך רוח, לזכור שזה זמני, ולהיעזר אחד בשני. החדשות הטובות הן שאחרי שלוש פעמים של חידוש שנתי (עם כל הניירת והראיונות הנלווים), סוף סוף מגיע שלב ה-א/5. מרגע קבלת תושבות ארעית, החיים נעשים קלים יותר: יש גישה לקופת חולים, לזכויות סוציאליות, הכלה הזרה יכולה למשל לקבל מענק לידה אם נולד תינוק, וכו'.
סיום המסלול לידועים בציבור
לאחר השלמת 7 שנות ההליך (3 + 4), זכאים בני הזוג להגיש בקשה לתושבות קבע עבור בן הזוג הזר. תושבות קבע היא הישג אדיר – אותו אדם שהגיע לישראל כשלא הכירו בו כלל, הופך לבעל מעמד יציב עם תעודת זהות ישראלית.
וחשוב לציין: תושבות קבע של בן זוג ידוע בציבור אינה "מותנית" בהמשך הקשר באופן רשמי, שכן מדובר במעמד עצמאי. אם שנתיים אחרי שקיבל קבע בני הזוג כבר לא יחד – המעמד נשאר בידו (למעט מקרים קיצוניים כמו תרמית).
מה עם קבלת אזרחות? כאן טמון ההבדל הבולט: בניגוד לנשואים, שיכולים לקבל אזרחות מיד בסוף ההליך, ידועים בציבור צריכים להגיש בקשת התאזרחות נפרדת רק לאחר שיש להם תושבות קבע.
בדרך כלל מומלץ להמתין פרק זמן מסוים כתושב קבע (למשל שנה-שנתיים) בטרם מגישים בקשה לאזרחות, כדי להראות המשכיות בקשר לישראל. החוק דורש ממבקשי אזרחות (באופן כללי) להוכיח מרכז חיים בארץ מספר שנים, אז בן זוג ידוע בציבור שכבר היה 7 שנים בתהליך בהחלט עומד בדרישה הזו – אך חלקן היו ללא מעמד רשמי.
על כן, לפעמים משרד הפנים מעדיף לראות אותו עוד קצת כ"תושב קבע" לפני האזרחות. זה לא רשמי, אבל פרקטיקה. בקיצור, אם חשוב לכם דרכון כחול ביד, צפו למשך כולל ארוך יותר בהשוואה לזוג נשוי.
נקודה אנושית חשובה: זוגות ידועים בציבור תמיד ניצבים בפני החשש שמא יתייחסו אליהם בחשדנות יתרה. סיפורים רבים מספרים על פקידים ששואלים "למה בעצם לא התחתנתם?" בטון שמרמז אולי שאתם פחות רציניים. היו מוכנים נפשית לשאלה הזו, וענו בכנות ובביטחון בהחלטה שלכם – זו זכותכם המלאה לבחור את צורת הזוגיות.
חלק מהזוגות מסבירים למשל שהם מעדיפים קשר ללא נישואין מטעמים אישיים, אידאולוגיים, או כי מגיעים מרקע של נישואים קודמים ולא רוצים שוב. כל תשובה אמיתית שתתנו טובה – העיקר שתראו שאתם יחד מכל הלב. מניסיונם של אחרים, ברגע שמשרד הפנים מבין שהזוגיות יציבה (נגיד, אם נולד לכם ילד משותף באמצע התהליך – שזה הוכחה משמעותית מאוד לכנות הקשר!), היחס ייטה להשתפר.
ובכל זאת, קחו בחשבון את אורך הרוח: זה מסלול ריצה ארוך, 7 שנים שבהן החיים משתנים – קריירות, ילדים, מעבר דירה – וצריך כל פעם לתעד ולהוכיח. אך רבים עברו זאת לפניכם בהצלחה. נסו לראות בכל שנה שחלפה ניצחון קטן: עוד חותמת בדרכון, עוד צעד לעבר היעד בו תהיו חופשיים מכל בירוקרטיה.
ומה אם הקשר מסתיים באמצע ההליך המדורג?
הנושא הכאוב ביותר הוא האפשרות שדווקא האהבה לא תשרוד את מסלול המכשולים. החיים מורכבים, ולצערנו חלק מהזוגות שמתניעים יחד את ההליך המדורג – מגלים בשלב מסוים שהקשר הגיע לסיום, בין אם בהסכמה (פרידה) ובין אם בגירושין רשמיים.
יש גם מקרים טרגיים שבהם בן הזוג הישראלי נפטר במהלך התקופה. מה קורה אז לבן הזוג הזר, שתלה תקוות בחיים בישראל? האם הכל מתבטל באחת?
התשובה הרשמית של משרד הפנים היא: הפסקת ההליך. כלומר, ברגע שהבסיס (הקשר הזוגי) חדל מלהתקיים, אין עילה להמשך הענקת המעמד לבן הזוג הזר. בפועל, לרוב תופסק חידוש האשרות ובן הזוג הזר עלול לקבל דרישה לעזוב את ישראל בתוך זמן קצר.
עם זאת – וזה "עם זאת" חשוב – לא בכל מצב מדובר בגזירה שאין לה הפיך. קיימים נהלים ופתרונות מיוחדים למצבים כאלה, ובשנים האחרונות בתי המשפט וגם משרד הפנים גילו גמישות רבה יותר כלפי בני זוג זרים שנפרדו לאחר תקופה בארץ.
ראשית, נבחין בין שני מצבים: (1) בני הזוג נפרדו/התגרשו; (2) בן הזוג הישראלי נפטר. בנוסף, משמעותי אם יש ילדים משותפים בתמונה.
פרידה או גירושין תוך כדי ההליך:
עם ילדים משותפים: אם לבני הזוג יש ילד או ילדים ישראלים משותפים, המדינה מכירה בכך שיש אחריות כלפי טובת הילדים שלא להפריד אותם מהורה שלהם. לפי הנוהל, אם בעת הפרידה החזיק בן הזוג הזר במעמד א/5 (תושב ארעי) למשך שנתיים לפחות, מצבו יחסית טוב יותר.
במצב כזה יוכל הזר לבקש להמשיך בהליך מטעמים הומניטריים, כדי להישאר ליד ילדו הקטן בארץ. אין הבטחה אוטומטית שיקבל – אבל הסיכויים גבוהים בהרבה. למעשה, אם הקשר התפרק אחרי שהושגו כבר 2+ שנים של חיים כתושב ארעי, משרד הפנים נוטה לאפשר המשך התהליך עד קבלת קבע, מתוך הבנה שהאדם כבר מושרש כאן כהורה לילד ישראלי.
במקרה שיש ילדים, ההליך למעשה "מועבר מסלול": מבדיקת כנות קשר זוגי עוברים לבדיקת טובת הילד. כמובן, יצטרכו להוכיח שההורה הזר אכן לוקח חלק בחיי הילד, שיש הסדרי ראייה וכו'. אבל ככלל, ילד משותף הוא קלף חזק מאוד כדי שבקשת המשך המעמד תאושר.
בלי ילדים: כאן העניינים מסתבכים. כשהפרידה מתרחשת ואין ילדים שמקשרים ביניכם, המעמד של בן הזוג הזר תלוי לחלוטין בזוגיות – וכשהיא איננה, אין לו זכות קנויה להישאר. במצב זה בדרך כלל משרד הפנים יפסיק את ההליך, יבקש מהזר לעזוב, ולזר נותרת רק דרך אחת: פנייה לוועדה ההומניטרית של משרד הפנים.
זו ועדה בין-משרדית מיוחדת שבוחנת מקרים חריגים למתן מעמד מטעמי חסד. בן זוג זר פרוד יכול לנסות לשכנע שיש נסיבות הומניטריות מיוחדות שבגללן הוגן שיאפשרו לו להישאר – למשל, שהוא חי בישראל כבר שנים רבות, השתלב היטב, אין לו כמעט קשר למדינת המוצא, או אולי שמצבו הרפואי או הנפשי ידרדר אם יגורש עכשיו. הוועדה תבחן כל מקרה לגופו. צריך לציין ביושר: ללא ילדים, הסיכוי לקבל מעמד לאחר פרידה הוא נמוך למדי, במיוחד אם הייתם רק בתחילת ההליך.
*מידע מלא על הוועדה ההומניטרית – ניתן למצוא כאן.
אבל אם הפרידה קרתה ממש בשלב מתקדם (לדוגמה, חודשים ספורים לפני קבלת קבע), ויש ראיות שהבן זוג הזר כבר ממש חלק מהחברה כאן – היו תקדימים שבהם הוא קיבל בכל זאת תושבות מטעמי הגינות, כי ניתוק עכשיו היה אכזרי מדי.
פטירת בן הזוג הישראלי
זהו מקרה מצער ביותר, והמדינה מתייחסת אליו טיפונת ברגישות יתר לעומת פרידה מרצון, אך העיקרון דומה – עם קשר זוגי שנקטע, אין בסיס אוטומטי להמשך המעמד. גם כאן יש הבדלי טיפול:
אם יש ילדים משותפים: המצב דומה מאוד למקרה של פרידה עם ילדים, רק שבנסיבות טראגיות אלו אין דרישת מינימום של זמן במעמד ארעי. כלומר, גם אם חס וחלילה הישראלי נפטר מוקדם בתהליך, בן הזוג הזר שהוא כעת הורה יחיד לילדים ישראלים בהחלט יכול לפנות ולקבל המשך מעמד. סביר להניח שמשרד הפנים יעניק לו תושבות, כי טובת הילדים ברורה – לא יגרשו את ההורה שלהם.
ואם אין ילדים משותפים: במצב כזה הזר ייבחן לפי משך השהייה והשתלבות. הנהלים קובעים שאם בן הזוג הזר היה במעמד א/5 לפחות שנתיים לפני הפטירה, והוא יכול להוכיח שמרכז חייו נטוע בישראל יותר מאשר בארץ מוצאו – יש סיכוי שעניינו יועבר לוועדה ההומניטרית עם המלצה חיובית.
"זיקה חזקה לישראל" נמדדת לפי מכלול גורמים: האם יש לזר משפחה קרובה בארץ (למשל, אולי כבר יש לכם משפחה וחברים ישראלים שהוא קשור אליהם), האם הוא מדבר עברית, עובד פה זמן רב, מחזיק נכסים פה לעומת מעט מאוד בחו"ל, ועוד. ככל שמשתכנעים שהוא כבר "כמעט ישראלי", כך ייטו לתת לו מעמד מטעמים הומניטריים למרות שהקשר הזוגי נקטע בנסיבות עצובות.