הבנת המושג "שוהה בלתי חוקי" (שב"ח)
העסקת שוהים בלתי חוקיים בישראל טומנת בחובה סיכונים משפטיים, כלכליים וביטחוניים משמעותיים.
הבנת המושג "שוהה בלתי חוקי" (שב"ח) והמסגרת החוקית המסדירה את כניסתם ושהייתם של נתינים זרים בישראל היא אבן יסוד עבור כל מעסיק או אדם המקיים עמם מגע.
הגדרת שב"ח על פי החוק הישראלי
"שוהה בלתי חוקי" (שב"ח) הוא אדם הנמצא בתחומי מדינת ישראל ללא היתר תקף לשהייה. הגדרה זו רחבה וכוללת מספר קטגוריות: אזרחים זרים שנכנסו למדינה באופן בלתי חוקי, כאלה שנכנסו בצורה מסודרת אך לא עזבו בתום התקופה הקצובה שאושרה להם, או מי שחרגו מתנאי ההיתר שניתן להם לשהות בארץ.
המונח "נתין זר" מתייחס לתושב או אזרח של מדינה זרה, בעוד "מסתננים" הם זרים שנכנסו לישראל באופן לא חוקי ושלא דרך מעברי הגבול הרשמיים.
אף שהביטוי "שב"ח" יכול להתייחס לאזרח של כל מדינה, השימוש הרווח מתייחס בעיקר לפלסטינים תושבי יהודה והשומרון וחבל עזה.
עבור קבוצה זו, נדרשים היתרי כניסה ספציפיים ("תסריח") המונפקים על ידי מנהלת התיאום והקישור, בהם נקבעים האזורים המותרים לכניסה ומטרות השהייה (כגון תעסוקה, צרכים רפואיים או אישיים).
היתרי כניסה ושהייה בישראל (חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מהווה את המסגרת החוקית המרכזית המסדירה את כניסתם ושהייתם של מי שאינם אזרחי ישראל. סעיף 1 לחוק קובע כי כניסתו של מי שאינו אזרח ישראלי תהיה על פי אשרת עולה או אשרה לפי חוק זה, ושהייתו תהיה על פי רישיון ישיבה.
לשר הפנים נתונה סמכות רחבה להעניק רישיונות שהייה מסוגים שונים, ביניהם: אשרה ורישיון לישיבת מעבר (עד חמישה ימים, ניתנת להארכה עד עשרה ימים), אשרה ורישיון לישיבת ביקור (עד שלושה חודשים, ניתנת להארכה עד שנתיים), אשרה ורישיון לישיבת ארעי (עד שלוש שנים, ניתנת להארכה עד שנתיים), ואשרה ורישיון לישיבת קבע.
החוק מבהיר כי מי שאינו אזרח ישראלי או עולה ונמצא בישראל ללא רישיון ישיבה, יורחק מישראל בהקדם האפשרי, וניתן להחזיקו במשמורת עד להרחקתו. שר הפנים אף רשאי לקבוע תנאים למתן אשרה או רישיון ישיבה, כולל דרישה לעירבון כספי או ערבות אחרת.
ההבחנה בין היתר כניסה כללי לבין היתר עבודה ספציפי היא קריטית.
העסקת עובד זר שאינו מחזיק בהיתר עבודה תקף, גם אם הוא בעל היתר שהייה כללי (למשל, למטרות רפואיות), נחשבת לעבירה.
המשמעות היא שמעסיקים אינם יכולים להסתמך על נוכחותו הכללית של עובד זר במדינה, אלא עליהם לוודא באופן קפדני את סוג ההיתר ותוקפו, ולוודא שהוא מתיר במפורש העסקה בישראל. הדבר מטיל נטל אקטיבי ומשמעותי של בדיקה ואימות על המעסיק, והופך פרט בירוקרטי לכאורה לסיכון משפטי מהותי.
המסגרת החוקית לאיסור העסקת שב"חים
חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל אוסר באופן מוחלט על העסקת שוהה בלתי חוקי. סעיף 12א לחוק זה קובע כי העסקה, הלנה והסעה של תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה השוהים בישראל שלא כדין, הן עבירות פליליות שהעונש עליהן הוא מאסר של שנתיים או קנס.
- הלנה שלא כדין: מי שהעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין, או שיושב בה שלא כדין, או סייע לו להשיג מקום לינה, צפוי לעונש מאסר של שנתיים או קנס.
- העסקה שלא כדין: מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב האזור ואינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, דינו מאסר של שנתיים או קנס.
- הסעה שלא כדין: מעביד או מתווך כוח אדם המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו מאסר של שנתיים או קנס.
החוק מטיל את נטל ההוכחה על מי שביצע את המעשה (העסקה, הלנה, הסעה) להוכיח שבדק כי בידי תושב האזור מסמכים המעידים על כניסתו ושהייתו כדין, או שבנסיבות העניין לא היה עליו לדעת שהתושב פועל שלא כדין.
חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א-1991
חוק עובדים זרים מסדיר באופן מקיף את תנאי העסקתם של עובדים זרים בישראל, לרבות הליך קבלת היתר להעסקה וחובות המעסיק כלפי העובד והמדינה.
סעיף 2: העסקה שלא כדין:
- סעיף 2(א)(1): מעסיק שהעסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, דינו כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
- סעיף 2(א)(2): מתייחס להעסקת עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג (היתר להעסקת עובד זר) והעונש זהה לזה שבסעיף 2(א)(1).
- סעיף 2(ב): מפרט עבירות נוספות הקשורות להעסקה שלא כדין, כגון אי המצאת אישור רפואי, היעדר חוזה עבודה בכתב, היעדר ביטוח רפואי, אי העמדת מגורים הולמים, אי החזקת מסמכים נדרשים, אי העברת דין וחשבון לממונה, אי מסירת תלוש שכר או מסירת תלוש שכר חסר, אי הפקדת פיקדון, וניכויים שלא כדין מהשכר. העונשים על עבירות אלו נעים בין כפל קנס לקנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בחוק העונשין, בתוספת קנס יומי על כל יום שהעבירה נמשכת. אם העבירה נעברה במסגרת עסק, ייתכן גם מאסר שנה.
סעיף 2א: הלנה שלא כדין:
- אוסר על מעסיק או מתווך כוח אדם להעמיד ביודעין מקום לינה לרשותו של עובד זר שנכנס לישראל שלא כדין, או ששוהה בה שלא כדין, או שעובד בישראל ללא רישיון עבודה כדין. העונש הוא כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם העבירה נעברה אגב עיסוקו, דינו קנס או מאסר שישה חודשים. נטל ההוכחה על המעסיק או המתווך להוכיח שבדק את המסמכים או שלא היה עליו לדעת.
סעיף 3: תיווך שלא כדין:
- מתווך כוח אדם שתיווך עבודת עובד זר שהעסקתו מהווה עבירה לפי סעיף 2, דינו כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, או מאסר שישה חודשים.
סעיף 4: עונשין – מעסיק בפועל:
- מעסיק בפועל שמועסק אצלו עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל, דינו כדין מעסיק שעבר עבירה לפי סעיף 2(א)(1).
- הפרת חובה כלפי עובד זר המועסק אצלו (למשל: ביטוח רפואי, מגורים הולמים): מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, בתוספת קנס יומי.
סעיף 5: אחריות נושא משרה:
- נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות לפי סעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד או עובדיו. המפר את חובתו, דינו כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. קיימת חזקה כי אם נעברה עבירה בידי תאגיד, נושא משרה הפר את חובתו, אלא אם הוכיח שנהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שאפשר למנוע את העבירה.
תיקוני חקיקה ועדכונים אחרונים (נכון ל 2024)
החקיקה בישראל בעניין העסקת שוהים בלתי חוקיים מתאפיינת בהחמרה מתמשכת. חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) מ־1996, שהחל כהוראת שעה, הפך ב־2012 להסדר קבע, עם החרגות מסוימות למסיעים בודדים ונהגי מוניות.
מגמה זו התעצמה ב־2024 עם תיקונים לחוק הכניסה לישראל, שהכפילו את העונש למעסיקים בנסיבות מחמירות (עד 7 שנות מאסר), והצעות חוק נוספות שהדגישו את הקשר בין עבירות אלו לפעילות טרור.
המדינה רואה בעבירות העסקה, הלנה והסעה של שב"חים לא רק הפרת דיני עבודה, אלא איום ביטחוני, בעיקר בכל הנוגע לתושבי יהודה ושומרון. חקיקה מקבילה בחוק הכניסה לישראל ובחוק עובדים זרים יוצרת כפילות, אך גם מדגישה את כובד הראש שבו מתייחסת המדינה לנושא.
המעסיקים נדרשים להוכיח שנקטו בכל האמצעים הסבירים לוודא את חוקיות העובד – וטענה של חוסר ידיעה אינה מספיקה. נדרש תיעוד ובדיקת נאותות משמעותית, שכן הסיכון המשפטי כיום חמור הרבה יותר מאשר בעבר.
השלכות וסנקציות בגין העסקת שב"חים
העסקת שוהים בלתי חוקיים בישראל עלולה לגרור מגוון רחב של סנקציות, החל מאחריות פלילית חמורה, דרך צווים מנהליים ועד להשלכות אזרחיות וכלכליות מרחיקות לכת.
כתבי אישום ואחריות פלילית
הרשויות בישראל אינן מהססות מלהגיש כתבי אישום, כולל חמורים, בגין עבירות אלה.
העסקת, הלנת או הסעת שב"ח היא עבירה פלילית חמורה. בית המשפט העליון קבע בהלכת ח'טיב כי העונש הראוי על עבירות אלה צריך להיות מאסר משמעותי בפועל, ורק בנסיבות חריגות ביותר ישקול בית המשפט להמיר את עונש המאסר בעבודות שירות.
בעוד שמחקר אמפירי משנת 2009 הראה כי בתי משפט השלום לא תמיד יישמו הלכה זו והטילו עונשים קלים יותר, בשנים האחרונות, במיוחד לאור המצב הביטחוני, חלה החמרה ניכרת במדיניות הענישה. כך, מסיעי מחבלים מתאבדים נדונו לעונשי מאסר בפועל הנעים בין 9 ל-30 שנה.
משטרת ישראל אף נוקטת ביד קשה, עוצרת מעסיקי שב"חים ומגישה בקשות למעצרם עד תום ההליכים.
החוק אף קובע נסיבות מחמירות המכפילות את העונש. אם העבירה נעברה בנסיבות אלה, העונש יכול להגיע לארבע שנות מאסר או כפל הקנס. נסיבות מחמירות כוללות: הלנה או העסקה של שני תושבים זרים או יותר; הלנה או העסקה של תושב זר למשך יומיים רצופים או יותר; או הלנה של תושב זר במטרה להעסיקו. תיקון לחוק הכניסה לישראל משנת 2024 אף החמיר את העונש למעסיק בנסיבות מחמירות (מעל יומיים) וקבע עונש של עד 7 שנות מאסר. בהסעה, נסיבות מחמירות כוללות הסעת שלושה שב"חים או יותר (שאינם בני משפחה), הסעה במסגרת שירותי הסעות מאורגנים, או שינוי רכב במטרה להסתיר שב"ח.
בנוסף לעונשי מאסר, מוטלים קנסות כספיים כבדים:
קנסות מנהליים: סכומים הנעים בין 5,000 ₪ ל-10,000 ₪ בגין כל עובד שהועסק שלא כדין, וקנס נוסף בגין כל עבירה אחרת על החוק. במקרה של עבירה חוזרת, הקנסות יוכפלו.
קנסות פליליים:
- העסקת תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל: שנתיים מאסר או קנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, בשווי של 67,300 ₪.
- הפרת הוראות בקשר לחוזה עבודה, ביטוח רפואי, מגורים הולמים או ניכוי משכר מעל למותר: מאסר שנה או קנס של 104,400 ₪ (אם נעברה העבירה שלא במסגרת עסקית – קנס כאמור בלבד).
- תיווך שלא כדין של עובד זר: קנס של עד 52,200 ₪.
- הרף המקסימלי לקנס עבור העסקה/הלנה יכול להגיע למאה אלף שקלים.
- בנסיבות מחמירות, קנס שלא יפחת מ-10,000 ₪ לאדם פרטי, ואם היה תאגיד: לא יופחת מ-40,000 ₪, אלא אם כן החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים.
שיעורי קנסות עדכניים לפי סעיף 61 לחוק העונשין:
- סעיף 61(א)(2) (מאסר מעל 6 חודשים ולא יותר משנה): קנס עד 26,100 ₪.
- סעיף 61(א)(3) (מאסר מעל שנה ולא יותר משלוש שנים): קנס עד 67,300 ₪.
- סעיף 61(א)(4) (מאסר למעלה משלוש שנים): קנס עד 202,000 ₪.
- סעיף 61(ג) (עבירה נמשכת): קנס נוסף עד 1,300 ₪ ליום.
הטבלה הבאה מסכמת את הסנקציות הפליליות הנפוצות:
אחריות מנהלית
מעבר לאחריות הפלילית, מעסיקים חשופים גם לסנקציות מנהליות חמורות. העסקת שב"ח עלולה להוביל לצו סגירה לעסק לתקופה של עד 30 ימים.
קיימים שני סוגי צווי סגירה: צו סגירה שיפוטי, הניתן על ידי בית המשפט (לאחר הרשעה או בטרם הורשע), וצו סגירה מנהלי, הניתן על ידי גורמים מנהליים כמו המשטרה, משרד העבודה או הרשות המקומית, לתקופה של 30 ימים, וניתן להאריכו על ידי בית המשפט. לאחרונה, המשטרה סגרה מאות אתרי בנייה ובתי עסק שבהם נתפסו שב"חים.
צו סגירה מנהלי יכול להינתן תחילה לתקופה של עד שבוע, הניתנת להארכה בשבוע נוסף, עד 14 יום בסך הכל, בכפוף לקריטריונים מסוימים.
שיקולים למתן צו סגירה כוללים את מידת הסכנה או הנזק לציבור, ביצוע עבירות קודמות במקום, ידיעת הבעלים או המחזיק על ביצוע העבירות, חיוניות המקום לציבור, ומידת הפגיעה שתיגרם למעסיק.
סמכויות אכיפה מופעלות על ידי גופים שונים. רשות האוכלוסין וההגירה אוכפת את החוק האוסר העסקת עובדים זרים ומסתננים, ופועלת לצמצום שוהים בלתי חוקיים תוך שמירה על זכויות עובדים זרים.
מינהל הסדרה ואכיפת חוקי העבודה במשרד העבודה מוסמך להטיל סנקציות מנהליות ופליליות, כולל קנסות והגשת כתבי אישום, על מעסיקים המפרים חוקי עבודה.
השלכות אזרחיות וכלכליות
מעבר לאחריות הפלילית והמנהלית, העסקת שב"חים גוררת גם השלכות אזרחיות וכלכליות חמורות:
תביעות אזרחיות: המעסיק חשוף לתביעות אזרחיות בגין תנאי העסקה וזכויות סוציאליות, גם אם העובד הוא שב"ח. זאת מכיוון שזכויות אלה חלות על כל העובדים הזרים, ללא קשר למעמדם החוקי.
הפסדים כספיים: סגירת העסק, בין אם בצו מנהלי או שיפוטי, גוררת הפסדים כספיים ניכרים והכנסות אבודות.
פגיעה במוניטין: הרשעה בעבירות אלה וסגירת העסק פוגעות קשות במוניטין העסקי.
רשות המיסים: החל משנת המס 2010, רשות המיסים אינה מכירה בהוצאות השכר הנוגעות להעסקת עובד זר שאינו חוקי. בנוסף, מי שייתפס מעסיק עובד זר שלא כחוק צפוי לעבור ביקורת ניהול ספרים לצרכי מס.
חילוט כספים ונכסים: בית המשפט שהרשיע אדם בעבירות הלנה והעסקת שוהים בלתי חוקיים רשאי לצוות, נוסף על כל עונש, על חילוט התמורה שקיבל או שווייה הכספי.
האחריות המשפטית בעבירות אלה היא רחבה ואינה ניתנת להעברה. גם אם נחתם חוזה עם קבלן משנה המטיל עליו את האחריות לחוקיות העובדים, אין בכך לפטור את הקבלן הראשי מאחריות פלילית. האחריות למתרחש באתר חלה על האחראי לפרויקט הבנייה.
יתר על כן, החוק קובע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עבירה של העסקת שב"חים. בנוסף, מחזיק במקרקעין ייחשב כמעסיק של עובד זר שנמצא עובד במקרקעין, אלא אם יוכיח אחרת.
הדבר יוצר רשת אחריות רחבה, המבטיחה שגורמים רבים בשרשרת יהיו חשופים לסנקציות, ומחייבת בדיקת נאותות קפדנית בכל שכבות הפעילות העסקית.
הליווי המשפטי הנדרש – וטיפים למעסיקים
התמודדות עם חשדות או אישומים בהעסקת שוהים בלתי חוקיים דורשת הבנה מעמיקה של הדין והליווי המשפטי הנכון.
חשיבות פנייה מיידית לעורך דין מומחה
התמודדות עצמאית מול המערכת הבירוקרטית והמשפטית הסבוכה עלולה להוביל לטעויות קריטיות ולדחיית בקשות או להרשעה.
ליווי משפטי מקצועי מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה וחוסך זמן יקר ומשאבים רבים.
במקרה של חשד או זימון לחקירה בגין העסקת, הלנת או הסעת שב"ח, יש לפנות מיד לעורך דין מומחה בתחום הפלילי ודיני ההגירה. עורך דין מנוסה יוכל להקל בעונש, להפחיתו ואף לבטל את האישום לאור הנתונים או הנסיבות של ביצוע העבירה.
ליווי משפטי בהליכים שונים
בשלב החקירה: קיימת חשיבות רבה ללוות את החשודים (מנהלי פרויקט, מנהלי עבודה, קבלנים, בעלי עסקים) בטרם ימסרו את גרסתם בחקירה. התנהלות נכונה בשלב זה עשויה להשפיע באופן משמעותי על המשך ההליך.
התמודדות עם צווי סגירה מנהליים/שיפוטיים: סגירת עסק בהוראת קצין משטרה או גורם מנהלי אחר אינה סוף פסוק. קיימות דרכים לתקוף החלטות אלה בפני בתי המשפט בהליך מהיר.
בנוסף, ניתן להתנהל מול משטרת ישראל ולמצוא פתרון כמעט לכל מצב, בהתבסס על הבנה מעמיקה של ההליכים המשפטיים. עורך דין יכול לבחון את עילות הצו (למשל, חריגה מסמכות, אפליה, שיקולים זרים, חוסר תום לב) ולפעול לביטולו.
ייצוג בהליכים פליליים: עורך דין פלילי המתמחה בתחום יוכל לייצג את הנאשם בבית המשפט, להציג את נסיבות המקרה, לטעון להקלה בעונש או אף לזיכוי, ולנהל משא ומתן עם התביעה.
7 טיפים חשובים למעסיקים:
כדי למנוע הסתבכות עם החוק והשלכותיה החמורות, מומלץ למעסיקים לנקוט בצעדים הבאים:
- בדיקה יסודית של מעמד העובד: לפני העסקת עובד זר, יש לוודא באופן קפדני את מעמדו החוקי ואת תוקף אשרת השהייה והעבודה שלו. אין להסתפק בהצגת תעודת זהות בלבד, אלא לבקש את היתר הכניסה והעבודה הספציפי, ולוודא את תוקפו מול רשות האוכלוסין וההגירה.
- תיעוד קפדני: יש לשמור תיעוד מלא של כל המסמכים הרלוונטיים, כולל היתרי עבודה, חוזי העסקה, תלושי שכר, ואישורי תשלום זכויות סוציאליות. תיעוד זה חיוני במקרה של בדיקה או חקירה.
- הקפדה על זכויות עובדים: גם אם, חלילה, הועסק עובד ללא היתר, יש להקפיד על מתן מלוא זכויותיו הסוציאליות ותנאי העסקה המגיעים לו על פי חוקי העבודה בישראל. אי-מתן זכויות אלה מוסיף עבירה על עבירה.
- הימנעות מהחזקת דרכונים: אסור למעסיק להחזיק את דרכונו של העובד הזר.
- הכרה באחריות רחבה: יש להבין כי האחריות הפלילית והמנהלית על העסקת שב"חים אינה ניתנת להעברה לקבלני משנה או לגורמים אחרים. האחריות חלה על נושאי משרה בתאגיד ועל מחזיקי המקרקעין.
- ייעוץ משפטי מונע: מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום דיני הגירה ועבודה באופן שוטף, על מנת לוודא עמידה בכל דרישות החוק ולמנוע מראש הסתבכויות.
- פעולה מהירה במקרה של חשד: אם מתעורר חשד או מתקבלת פנייה מרשויות האכיפה, יש לפנות מיד לייעוץ משפטי מקצועי. פעולה מהירה ונכונה בשלבים מוקדמים יכולה למנוע החמרה של המצב.
סיכום:
העסקת שוהים בלתי חוקיים בישראל היא סוגיה מורכבת ורבת פנים, הנושאת בחובה סיכונים משפטיים, כלכליים וביטחוניים חמורים. הניתוח מראה כי הגדרת "שוהה בלתי חוקי" היא רחבה, וכי המסגרת החוקית, המעוגנת בעיקר בחוק הכניסה לישראל ובחוק עובדים זרים, מטילה אחריות כבדה על מעסיקים.
קיימת מגמה ברורה ומתמשכת של החמרת הענישה, המונעת על ידי שיקולים ביטחוניים. עבירות שהיו נחשבות בעבר ל"עוון" בלבד, נתפסות כיום כאיום על ביטחון המדינה, והדבר מתבטא בעונשי מאסר בפועל, קנסות כבדים, צווי סגירה מנהליים וחילוט נכסים.
יתרה מכך, נטל ההוכחה מוטל על המעסיק, הדורש ממנו להוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים לווידוא חוקיות העובד. אחריות זו היא רחבה ובלתי ניתנת להעברה, ומשתרעת על פני קבלנים ראשיים, נושאי משרה בתאגידים ואף מחזיקי מקרקעין.
הפרדוקס שבו עובדים זרים, לרבות שב"חים, זכאים למלוא זכויות העבודה בישראל, מציב את המעסיקים בפני סיכון כפול: עבירה פלילית על עצם ההעסקה, ועבירות נוספות בגין אי-מתן זכויות אלה, בתוספת חשיפה לתביעות אזרחיות.
עבור מי שנחשד או נאשם בעבירות אלה, ההמלצה היא לפנות באופן מיידי לייעוץ וליווי משפטי מקצועי. עורך דין מומחה בתחום יוכל להעריך את המצב, להנחות את החשוד בשלב החקירה, לייצג אותו מול הרשויות ובבתי המשפט, ולפעול למזעור הנזקים. פעולה יזומה, מהירה ונכונה מבחינה משפטית היא קריטית להגנה על זכויותיו וחירותו של המעורב.
**תוכן נוסף בנושא שעשוי לעניין אתכם: