אילו שינויים נכנסים לתוקף החל מינואר 2025?

בעקבות החלטת ממשלת ישראל להחמיר את הפיקוח על כניסת זרים למדינה, החל מינואר 2025 יידרשו תיירים ממדינות פטורות מוויזה להגיש בקשה מקדימה לקבלת אישור ETA (Electronic Travel Authorization) לפני הגעתם לישראל. השינוי נועד לייעל את בקרת הכניסה לישראל, לחזק את הביטחון הלאומי ולהתאים את ישראל למדינות רבות שכבר אימצו מנגנון דומה, כמו ארצות הברית (ESTA), קנדה (eTA) ואוסטרליה.

מהו ETA וכיצד הוא משפיע על הנוסעים?

ETA הוא אישור נסיעה אלקטרוני המהווה תנאי מקדים לכניסה לישראל, אך אינו מהווה אשרת שהייה או תחליף לוויזה לישראל. כלומר, אזרחים ממדינות הזכאיות לכניסה לישראל ללא ויזה עדיין יוכלו להיכנס, אך רק לאחר קבלת אישור ETA מראש.

השינוי משפיע על מיליוני תיירים ואנשי עסקים שעד כה נכנסו לישראל ללא צורך בהליך מקדים. כעת, הם יידרשו להגיש בקשה מקוונת, להמתין לאישור, ולוודא שאושרה טרם ההגעה.

כיצד התהליך יעבוד?

התהליך יהיה דיגיטלי לחלוטין ומבוצע דרך פלטפורמה ייעודית שתושק על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. להלן הצעדים העיקריים:

הגשת בקשה מקוונת – מילוי טופס עם פרטים אישיים, דרכון, מטרת הביקור ועוד.

תשלום אגרה – סכום האגרה טרם פורסם, אך צפוי להיות דומה למערכות דומות בעולם (בסביבות $7-15).

בדיקת הרקע – המערכת תבדוק את פרטי המבקש על בסיס נתוני ביטחון, עבר פלילי או הפרות שהייה קודמות בישראל.

קבלת תשובה – מרבית הבקשות יאושרו תוך 24 עד 72 שעות, אך בקשות מסוימות עשויות להימשך יותר זמן אם נדרשת בדיקה מעמיקה.

שימוש באישור – האישור יהיה בתוקף לתקופה של שנתיים (או עד פקיעת תוקף הדרכון, המוקדם מביניהם) ויאפשר כניסות מרובות לישראל.

כיצד השינוי משפיע על הנוסעים?

השינוי צפוי להשפיע על הנוסעים במובנים חיוביים ושליליים. מצד אחד, תהליך הכניסה לישראל יהפוך למהיר יותר, שכן הבדיקות הביטחוניות והמנהלתיות יתבצעו מראש, מה שיפחית עיכובים בנתב"ג ויגביר את יעילות הביקורת בגבול. בנוסף, המערכת החדשה תאפשר סינון מוקדם של נוסעים בלתי רצויים, מה שיגביר את רמת הביטחון הכללית.

עם זאת, החובה לקבל אישור ETA מראש יוצרת גם חסרונות מסוימים. נוסעים שלא יסדירו את האישור בזמן לא יורשו כלל לעלות לטיסה לישראל, מה שעלול לשבש תוכניות נסיעה. ייתכנו גם מקרים בהם בקשות יידחו מסיבות שונות, מה שיחייב הגשת ערר או חיפוש פתרונות חלופיים. מעבר לכך, מדובר בהוספת שלב בירוקרטי נוסף, אשר מצריך מהמבקרים תכנון מקדים והיערכות מוקדמת יותר מבעבר.

ההשלכות המשפטיות של אישור ETA – מהם הקריטריונים לקבלתו?

החלת חובת ה-ETA החל מינואר 2025 משנה באופן מהותי את מנגנון בקרת הכניסה לישראל עבור תיירים. לצד הפן הבירוקרטי, לשינוי זה יש השלכות משפטיות משמעותיות, שכן הוא מגדיר קריטריונים ברורים למתן או לסירוב אישור כניסה, תוך יצירת מנגנון בקרה חדש שבאמצעותו ניתן לסנן מבקרים לפני הגעתם לישראל.

מהם התנאים לקבלת אישור ETA?

בקשה לאישור ETA תיבחן על סמך קריטריונים שנקבעו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. הקריטריונים המדויקים טרם פורסמו במלואם, אך לפי מדיניות דומה במדינות אחרות, ניתן להעריך שהבקשות יאושרו באופן אוטומטי כל עוד המועמד עומד בדרישות הבאות:

דרכון בתוקף – על מגיש הבקשה להיות בעל דרכון תקף למשך שישה חודשים לפחות מיום הכניסה המתוכנן לישראל.

היעדר עבר פלילי חמור – הרשויות עשויות לסרב לבקשה במקרה של עבר פלילי משמעותי, בפרט אם מדובר בעבירות פליליות חמורות או עבירות ביטחוניות.

אי-הפרת תנאי שהייה קודמים – מי שביקר בישראל בעבר והפר את תנאי השהייה (כגון שהייה מעבר למותר או עבודה בלתי חוקית) עשוי להיתקל בקשיים בקבלת ETA חדש.

אישור כוונת הביקור – על המבקש להצהיר על מטרת הביקור (תיירות, עסקים, ביקור קרובים וכד') ולספק מידע אמין שלא יעורר חשד לניסיון כניסה לצורכי עבודה או שהייה בלתי חוקית.

העדר מניעה ביטחונית – הרשויות הישראליות עשויות לסרב לאשר ETA לנוסעים בעלי קשרים עם גורמים עוינים או כאלו החשודים בפעילות העלולה לפגוע בביטחון המדינה.

אילו גורמים עלולים להוביל לסירוב?

החלטת רשות ההגירה לאשר או לדחות בקשה ל-ETA מבוססת על מידע הנאסף ממספר מקורות, לרבות מאגרי מידע בינלאומיים, שיתופי פעולה עם רשויות אחרות ונתונים הקיימים במערכות הביטחון וההגירה הישראליות. בין הסיבות הנפוצות שעשויות להוביל לסירוב:

אי-התאמה בפרטים שמולאו בטופס – טעויות בהקלדת מספר דרכון, שם, תאריך לידה או פרטים אישיים עלולות לגרום לדחייה אוטומטית.

עבר של הפרות הגירה – מבקרים שנכנסו בעבר לישראל והפרו את תנאי השהייה שלהם (למשל, מי שהמשיכו לשהות בישראל לאחר שתוקף אשרת התייר שלהם פג) עלולים להיתקל בסירוב לבקשה חדשה.

חוסר בהירות לגבי מטרת הביקור – הצהרות לא עקביות או מידע מעורפל על מטרת הביקור עלולים לעורר חשד ולגרום לדחייה.

מגבלות ביטחוניות – במקרים בהם למבקש יש קשרים עם מדינות עוינות, חשדות לפעילות עבריינית או כל נתון ביטחוני רלוונטי, הבקשה עלולה להידחות.

הימצאות ברשימות שחורות – אנשים שנכללו בעבר ברשימות מגורשים או מסורבי כניסה לישראל עשויים שלא לקבל אישור ETA.

כיצד ניתן להיערך מראש כדי להגדיל את הסיכוי לאישור?

כדי להימנע מעיכובים או סירובים, מומלץ לנקוט במספר צעדים טרם הגשת הבקשה:

בדיקת פרטי הדרכון – לוודא שכל הפרטים שהוזנו תואמים באופן מדויק את הרישום בדרכון.

הכנת מסמכים נלווים – במקרה של ביקור ממושך, ביקור עסקי או כל סיבה שאינה תיירות רגילה, ייתכן שיהיה צורך להציג מסמכים נוספים כגון הזמנות למלון, אישור מעסיק או הזמנה מאדם בישראל.

וידוא היסטוריית ביקורים תקינה – במקרים של בעיות הגירה בעבר, כדאי לבדוק מראש האם ניתן להסדיר את העניין מול רשויות ההגירה לפני הגשת הבקשה.

מתן הצהרות ברורות ומדויקות – להימנע מהצהרות לא ברורות או מידע שיכול להתפרש כחשוד.

**שינוי זה מציב רף חדש לבקרת כניסה לישראל, המחייב את כל המבקרים להתכונן בהתאם.

מה ניתן לעשות במקרה של סירוב לקבלת אישור ETA?

החלת חובת ה-ETA בישראל משנה את כללי המשחק עבור תיירים ממדינות פטורות מוויזה. בעוד שרוב הבקשות יאושרו באופן אוטומטי, לא מעט פניות עלולות להידחות בשל שיקולים ביטחוניים, מנהליים או טכניים.

עבור מי שקיבל סירוב כניסה, מדובר בבעיה משמעותית, שכן אי-קבלת האישור פירושה אי-יכולת להיכנס לישראל. לכן, חשוב להבין את הסיבות האפשריות לסירוב, כיצד ניתן לערער עליהן, ואילו צעדים כדאי לנקוט כדי להפוך את ההחלטה.

מדוע בקשה ל-ETA עלולה להידחות?

רשות האוכלוסין וההגירה אינה מחויבת לנמק את כל החלטותיה בדבר דחיית בקשה ל-ETA, אך הסיבות העיקריות לסירוב כוללות:

בעיות טכניות – טעות בהזנת הנתונים האישיים, מספר דרכון שגוי, אי-תאימות בין המידע בבקשה למידע הרשום במסמכים הרשמיים או במאגרי הנתונים.

עבר של הפרות הגירה – שהייה בלתי חוקית בישראל בעבר, כניסה ללא היתר, עבודה ללא אשרה מתאימה או גירוש קודם מהמדינה.

חשד לשימוש לרעה באשרת תייר – אם בעבר מבקש הבקשה נכנס לישראל כתייר אך בפועל שהה תקופה ארוכה מהצפוי, או נחשד בביצוע עבודה לא חוקית.

סיבות ביטחוניות – מידע מודיעיני או אבטחה עשוי להוביל לחסימת כניסה של מבקש מסוים, ללא צורך בהסבר נוסף.

עבר פלילי – מי שהורשע בעבירות פליליות חמורות, בפרט עבירות אלימות, סמים, הונאה או טרור, עלול להיתקל בסירוב.

כיצד ניתן לערער על החלטת הסירוב?

מי שקיבל הודעה על סירוב לקבלת ETA רשאי לנקוט במספר צעדים כדי לנסות להפוך את ההחלטה.

ראשית, לבדוק היטב את הסיבה לסירוב. הודעת הסירוב עשויה לכלול, במקרים מסוימים, נימוק כללי או הפניה לגורם הרלוונטי.

חשוב לוודא שכל הפרטים שהוזנו בבקשה נכונים, ולתקן טעויות אם התגלו כאלה. אם הסירוב נובע מסיבה טכנית, כמו טעות בהקלדה או מסמך חסר, ניתן להגיש בקשה חדשה עם הפרטים המתוקנים. במקרים רבים, בקשה מחודשת עם מידע מעודכן יכולה להוביל לאישור, במיוחד אם מדובר בטעות בפרטים האישיים או במסמכים.

אם חל שינוי במצבו של המבקש, כמו השגת אישור נוסף ממעסיק או בן משפחה בישראל, מומלץ לצרף מסמכים תומכים. עם זאת, יש להמתין לפחות כמה ימים לפני הגשת בקשה חוזרת, כדי לוודא שהמערכת התעדכנה ואינה חוסמת ניסיונות חוזרים באופן אוטומטי.

אם הבקשה נדחתה ללא סיבה ברורה או על בסיס מידע שגוי, ניתן להגיש ערעור מסודר לרשות האוכלוסין וההגירה. יש לצרף מסמכים תומכים המעידים כי אין מניעה חוקית לכניסת המבקש לישראל. הערעור ייבחן על ידי גורמים מוסמכים, אך אין התחייבות למענה מהיר, ולכן יש להגישו זמן סביר לפני מועד הטיסה המתוכנן.

במקרה של סירוב על רקע ביטחוני או סוגיית הגירה מורכבת, ייתכן שיהיה צורך בפנייה לעורך דין המתמחה בדיני הגירה. עורכי דין יכולים להגיש בקשה לעיון מחדש, לפנות לבית הדין לעררים או, במקרים חריגים, אף לבג"ץ. אם הסירוב מבוסס על מידע שגוי או עבר הגירה שאינו רלוונטי עוד, ניתן במקרים מסוימים להביא לשינוי ההחלטה דרך הליך משפטי מתאים.

מה עושים אם הדחייה ניתנה ללא נימוק?

במקרים מסוימים רשות ההגירה אינה מספקת נימוק מפורט לסירוב, בעיקר כאשר מדובר בשיקולים ביטחוניים או במידע חסוי. במקרים אלו:

בדיקה עצמאית – יש לבדוק האם יש בעיות ידועות ברקע ההגירה או הפלילי של המבקש.

פנייה לערוץ הערעור – יש להגיש ערעור מסודר בצירוף כל המסמכים האפשריים התומכים בזכות הכניסה.

שימוש בייעוץ משפטי – ככל שהמידע שמסר המבקש מדויק ומלא, ייתכן שסירובו נובע מבעיית מידע שגוי במערכת, שאותה ניתן לתקן דרך הליך משפטי מתאים.

כיצד להימנע מסירוב מראש?

מאחר שה-ETA הפך להיות תנאי חובה לכניסה לישראל, חיוני לבצע את הבקשה בזהירות:

למלא את הבקשה באופן מדויק – להימנע מטעויות כתיב, שגיאות במספרי דרכון או פרטים מבלבלים.

לא להסוות מידע בעייתי – מי שהיה בעבר בסכסוך משפטי מול רשות ההגירה או שהפר את תנאי השהייה בישראל, מומלץ שיתייעץ עם מומחה לפני הגשת הבקשה.

להגיש מסמכים נלווים במקרה הצורך – במידה והבקשה עשויה לעורר סימני שאלה, כדאי להוסיף מסמכים תומכים כבר בשלב הראשון (מכתבי הזמנה, מסמכי עבודה, אישורי מגורים זמניים).

לסיכום

החלת מנגנון ה-ETA משנה באופן מהותי את תהליך הכניסה לישראל עבור אזרחי מדינות הפטורות מוויזה. החל מינואר 2025, כל מבקר יחויב להגיש בקשה מקוונת ולקבל אישור מראש לפני הטיסה. בעוד שההליך צפוי להיות פשוט עבור מרבית הנוסעים, הוא מציב אתגרים משפטיים ומנהלתיים עבור מי שיתקלו בסירוב.

חשוב להיערך מראש, להקפיד על מילוי נכון של הבקשה, להגיש מסמכים תומכים במידת הצורך, ולוודא שאין בעיות בהיסטוריית ההגירה שעלולות להוביל לדחייה. במקרה של סירוב, קיימים מסלולי ערעור, אך יש להיערך לכך מבעוד מועד.

לנוסעים עם חששות או רקע בעייתי מומלץ להתייעץ עם עורך דין הגירה טרם הגשת הבקשה, כדי למנוע תקלות מיותרות ולשפר את הסיכוי לאישור הכניסה לישראל.

דרג עד כמה התוכן הועיל לך