משרד הפנים, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, הוא הגוף הממשלתי האחראי ליישום חוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952 המציין את תנאי הכניסה לישראל, להנפקת אשרות ומעמד חוקי לתושבים זרים, כאשר עבור כל קטגוריה של אשרות יש נהלים והליכים מפורטים משלו.

הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים אחראית לבחון מקרים בהם המבקש עומד בקריטריונים שצוינו בנהלים למתן מעמד אזרחי בישראל ובסמכותה לאשר את מעמדו בישראל מטעמים הומניטריים.

בין קבוצות הזרים ללא מעמד שבקשות מטעמם לרוב מוגשות לדיון בוועדה הבין-משרדית ניתן למצוא: אזרחים זרים שיש להם ילדים ישראליים והנישואים שלהם לישראלי באו לידי סיום; אזרחים זרים שבן/בת זוגם הישראלי/ת נפטר/ה; אזרחיות זרות שסיימו את מערכת היחסים בשל אלימות מצד בן הזוג הישראלי שלהן; אזרחים זרים שנפגעו בפעולות טרור; אזרחים שנמלטו מארצם בשל סיכון חיים, אזרחים זרים עם מחלה מסכנת חיים.

אופן התנהלות הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים מיוחדים

נוהל משרד הפנים מס 5.2.0022 מפרט את כל ההגדרות, המבנים והתפקידים של הוועדה.

מבנה הוועדה:

חברי הוועדה כוללים נציגים ממשרד החוץ, הבריאות,  העבודה והשירותים החברתיים, נציגי המוסד לביטוח לאומי, נציג ממשטרת ישראל, משירותי המודיעין, לשכת הקשר ("נתיב") ועורך דין ממשרד הפנים. לדיוני הוועדה יוזמנו נציגי הרשות: ראש הוועדה ההומניטרית במנהל האוכלוסין, מרכז הועדה ונציג הלשכה המשפטית של הרשות. בראש הועדה עומדת מנהלת אגף אשרות של משרד הפנים.

אופן הטיפול בלשכות הרשות:

המבקש מגיש את כל הטפסים הנדרשים לפי נוהל מס' 5.2.0022. עובד זר בתחום הסיעוד המבקש אשרת עבודה הומניטרית יגיש מסמכים בהתאם לנוהל מס' 5.3.0006. הרשות מקבלת את הבקשה והמסמכים ומעבירה אותם למנהל הלשכה או ראש צוות אשרות בלשכה, המוסמכים לקבל את הבקשה, לדחותה או להעביר אותה לדיון והכרעה בוועדה הבין-משרדית.

במידה ונמצאה במערכת "אביב" הערה הקשורה במבקש – הבקשה תתקבל לרישום ויופעל בעניינו "נוהל מתן שירותים המצריכים בירור מקדים" מס' 1.2.0001; נוהל המופעל במקרה של הערה במערכת הקובעת כי יש חשד שהמבקש ניסה בעבר לקבל מעמד אזרחי על בסיס מידע כוזב או מסמך כוזב. הבירור ייערך עם הגורם המוסמך שרשם את ההערה.  כמו כן  יערך ראיון לברור הנסיבות ההומניטאריות הנטענות של המבקש בהתאם ל"נוהל עריכת ראיונות" מספר 5.1.0013 (נוהל הקובע כיצד ייערך ראיון וכיצד יתועדו נתונים מטעם המבקש).

מקרים בהם בקשות יידחו על הסף 

• בקשה מצד מבקש שנכנס לישראל באופן בלתי חוקי בעבר.
• בקשה המבוססת על טיעונים שנדחו בעבר.
• בקשת סרק שאינה מגלה עילה הומניטרית של ממש.
• העילה הנטענת בבקשה לא הוכחה.

בקשה שאושרה לשימוע בפני הוועדה

אם הבקשה אושרה לשימוע בוועדה, המבקש יזומן לראיון ויצטרך להרחיב על המקרה שלו ולפרט  עובדות.

לפני ישיבת הוועדה: נציגי הועדה בוחנים את המסמכים שסופקו לכל תיק; תקציר התיק, מידע ממשרד הפנים שהתקבל מראיון המבקש, הכניסות והיציאות של המבקש מ/אל ישראל, ולפעמים גם דוחות ומכתבי תמיכה של עו"ס ו/או בית משפט. הנציגים מגבשים עמדה בקשר לתחום המסוים אותו הם אחראים לשקול. לדוגמא: נציג משרד העבודה והרווחה אחראי לשיקולי הרווחה בתיק, במיוחד טובתם של ילדים המעורבים בו.

בישיבת הוועדה: כל נציג נותן חוות דעת בעל פה על כל תיק מנקודת המבט של תחום האחריות שלו, במטרה לשכנע את הנציגים האחרים לקבל את עמדתו. לאחר שכל נציג דיבר הנציגים כותבים את ההמלצה הרשמית שלהם – שייתכן שהשתנתה לאחר ששמעו את עמדות הנציגים האחרים – בפירוט רב ככל הניתן.

כשאין הסכמה כללית בין כל נציגי הוועדה – ההמלצות מועברות לראש דסק הועדה ההומניטרית במטה מנהל האוכלוסין, המוסמך לקבל את ההחלטה הסופית. במידה והבקשה נדחית, המבקש יכול להגיש ערר.

העררים נידונים בבית הדין לעררים. אם בית הדין מקבל את הערר, התיק חוזר לוועדה. במידה והערר נדחה  המבקש יכול לפנות בבקשת ערעור לבית משפט לעניינים מנהליים.

השיקולים המנחים את חברי הוועדה הבין-משרדית

בכל בקשה ובכל נושא בו ניתן להעניק לנתין זר מעמד אזרחי מטעמים הומניטריים השיקול המרכזי הוא השאלה: האם על פניו מדובר בבקשה אשר מעלה טעמים הומניטאריים ויש לקבלה לדיון בוועדה, או האם מדובר על פניו בבקשה שלא מעלה טעמים הומניטריים ויש לדחותה על הסף.

השאלה מהו טעם הומניטרי ומהו לא טעם כזה היא שאלה שלא נקבעו לגביה כללים ברורים עד היום, ולמרות שיש נהלים מפורטים לניהול בקשה למעמד מטעמים הומניטריים – אין התייחסות איזה מקרה ייחשב להומניטרי המזכה במעמד קבע בישראל – ואיזה לא.

דוגמא לשיקולים בבקשות למעמד הומניטרי עקב מצב רפואי

בבר"ם 8558/20 פלונית נ' רשות האוכלוסין וההגירה נדון מקרה של נתינה אתיופית, אשר נכנסה לישראל בהיותה קטינה בזהות בדויה. לימים נתגלה המקרה ואזרחותה בוטלה. היא המשיכה לשהות באופן בלתי חוקי בארץ וכשנתפסה טענה כי היא חיה בזוגיות עם אזרח ישראלי ושניהם נשאי HIV ולפיכך הגישה בקשה למתן מעמד אזרחי לבני זוג של אזרחים ישראלים (נוהל 5.20009). הרשות נתנה לה מעמד ארעי ב/2. ואף ניתן לה מעמד תושב ארעי א/5 כשזמן מה לאחר מכן בני הזוג נפרדו והמבקשת הגישה בקשה למעמד הומניטרי עקב היותה נשאית HIV. כמו כן, היא נהגה לצאת מישראל לאתיופיה לתקופות של כחודשיים לביקור אצל קרובי משפחה ולחזור לישראל, כשבאתיופיה קיבלה טיפול ל-HIV. הרשות דחתה את בקשתה. הדיון התגלגל עד ביהמ"ש העליון אשר דחה אף הוא את בקשתה וקבע כי אין בעניינה של המבקשת טעמים הומניטריים המזכים במעמד קבוע, בפרט לאור העובדה כי היא יכולה לקבל טיפול רפואי באתיופיה, וכי רוב הזמן היא שהתה בישראל באופן בלתי חוקי, ומירב הזיקות שלה נמצאות עם משפחתה באתיופיה.

במקרה אחר, בערר (י-ם) 4944-19 סומארו נ' משרד הפנים, של נשא HIV אזרח חוף השנהב שבקשתו למעמד הומניטרי נדחתה מהטעם שהוא יכול לקבל טיפול רפואי בחוף השנהב – קבע ביה"ד לערעורים כי על משרד הפנים לקבל אישור בכתב מהגורם שיטפל באזרח הזר בחוף השנהב, וכי מידע שנמסר בעל פה על ידי ארגון שטיבו לא הוברר אינו מאפשר הגעה למסקנה בדבר קיומו של טיפול רפואי ברמת הסבירות הנדרשת מרשות מנהלית. ומשלא בירר משרד הפנים את הנתונים הנדרשים האלו בהתאם להחלטת ביהמ"ש המחוזי הקודמת בעניין – הדחייה בוטלה והבקשה הוחזרה לטיפול הרשות.

דוגמא למתן מעמד אזרחי הומניטרי לאחר הפסקת הליך מדורג עקב אלימות בן הזוג הישראלי:

עפ"י קביעת העליון, עיקר שיקולי הוועדה צריכים להיות בהתאם לקבוע בנוהל ועדה הומניטרית 5.2.0019.

בבר"מ  7938/17 פלונית ואח' נ' מרשם אוכלוסין נדון מקרה של נתינה זרה ששהתה כדין בישראל מאז כניסתה, נישאה לבן זוג ישראלי, החלה את ההליך המדורג, ילדה את בתם המשותפת, כשלאחר זמן הודיעה כי היחסים נסתיימו עקב אלימות במשפחה וביקשה לקבל מעמד אזרחי מטעמים הומניטריים בהתאם לנוהל 5.2.0019 (אלימות בן זוג).

הוועדה הבין-משרדית המליצה למנכ"ל הרשות לדחות את הבקשה מאחר ובן הזוג הישראלי – שהורשע בעבר בעבירות מין וישב במאסר – אינו שומר על קשר עם בתו, ולמבקשת אין בני משפחה אחרים בישראל. הבקשה נדחתה והגיעה עד לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים, אשר קבע:

"בחינת ההמלצות וההחלטות חושפת התעלמות כמעט מוחלטת מן הנסיבות שהובילו לסיום נישואי המבקשת לבן הזוג הישראלי, קרי האלימות שהופנתה כלפיה….. "אין מדובר במקרה בו לוועדה שיקול דעת בשאלה האם, וכיצד, לדון במקרה, אלא זוהי חובתה על פי הנוהל." …."חשוב אפוא לומר בבירור: אלימות שננקטת כלפי בת זוג לא ישראלית מצד בן זוג ישראלי עשויה להוות – על פי נוהל אלימות – שיקול הפועל לטובת מתן מעמד בישראל לאישה. (פס"ד הש' ניל הנדל).

פסה"ד קבע כי הוועדה טעתה בדחותה את הבקשה כיוון שלא שקלה כשיקול מרכזי במתן מעמד הומניטרי את האלימות שהופנתה כלפי המבקשת, זאת למרות שאין פירוש לכך בנוהל ולמרות שכותרת הנוהל היא "הפסקת הליך" עקב אלימות בן זוג, והנוהל  אינו מציין כי אלימות מצד בן זוג ישראלי היא שיקול מרכזי בהפניה לוועדה או בהענקת מעמד אזרחי הומניטרי. ביהמ"ש החזיר את הדיון לוועדה בשל נימוק זה, וחייב את הרשות בהוצאות.  

אשרת עבודה מטעמים הומניטריים

כאן מדובר בעיקר באשרה הומניטרית לעובדים זרים בתחום הסיעודי, היכולה להגיע לישיבה בישראל עד מעל 13 שנים.  הוועדה המטפלת בתחום ספציפי זה היא וועדה הומניטרית בסיעוד, הנקראת גם בחוק הכניסה לישראל וגם בנוהל הוועדה המייעצת, והיא המטפלת באופן ספציפי במתן אשרות עבודה הומניטריות בסיעוד.

הוועדה מתנהלת בהתאם לנוהל 5.3.0006 עבור מטופלים קשים ביותר העונים על התנאים בסעיף 3א (ב1) לחוק הכניסה ישראל ומבקשים אשרת עבודה הומניטרית למטפל זר מעבר לזמן הקבוע בחוק ובנוהל, וזאת לאור הצורך לברור את המקרים החריגים והמתאימים ביותר להפעלת הסמכות למתן אשרה הומניטרית, מתוך כלל הבקשות המוגשות לוועדה והעומדות בתנאי הסף שנקבעו בחוק ובמכסה השנתית שקבע שר הפנים לאשרות מסוג זה.

על הוועדה המייעצת מוטל לשקול בעיקר את הטעמים ההומניטריים החריגים והמיוחדים המתקיימים במטופל הסיעודי והקשורים למורכבות או לייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש לו, ובהתאם למכסה המרבית שנקבעה על ידי שר הפנים.

נוהל ועדה הומניטרית במשרד הפנים – לסיכום:

מהפסיקה ומהערעורים עולה כי מבקש שבקשתו אינה עומדת בכל התנאים הקבועים בנוהל – הוועדה או הגורמים המוסמכים עשויים לדחותה ללא קושי רב על בסיס זה, וזאת בפרט אם עניינו של המבקש אינו מגלה טעם הומניטרי או מצב העלול לגרום לסיכון חייו במדינת מוצאו. כך גם כשהמבקש הוא שוהה בלתי חוקי בישראל, או מעלה טענות שנדחו בעבר.

לעומת זאת, כאשר מדובר במבקש אשרת עבודה הומניטרית – ניתן לראות שככל שהמטופל הישראלי של המבקש במצב סיעודי מורכב יותר וחמור יותר – סמכות השר מורחבת והוא יכול להתעלם מחלק מתנאי הנוהל לגבי המטפל הזר שלו ולקבל את הבקשה, מהטעם ששירותו למטופל הישראלי, ובעקיפין למדינת ישראל, חשוב יותר וניצב מעל לתנאים בנוהל.

לגבי מבקש זר אשר סיים קשר עם בן זוג ישראלי – הרי שלא ניתן לגבש עמדה ברורה מהם טעמים הומניטריים המצדיקים מעמד אזרחי קבוע בישראל, שכן כפי שחזר ביהמ"ש עצמו בפסיקותיו – לרשות שיקול דעת רחב מאד לקבוע מהם טעמים הומניטריים בכל מקרה, ורק לעתים רחוקות ובמקרים מובהקים של התעלמות ממצב הומניטרי יתערב ביהמ"ש בקביעות הרשות, ללא קביעת מאפיינים מה ייחשב טעם הומניטרי.

לגבי אזרחים זרים המבקשים מעמד הומניטרי מטעמי חמלה, ללא קשר להליך מדורג עם בן זוג ישראלי, ניתן להבין מפסיקת בתי המשפט כי טעימים הומניטריים ייחשבו כאלו המצדיקים מעמד אזרחי הומניטרי, אם סך הנסיבות אותם הצליח המבקש להוכיח בפני הוועדה הבין-משרדית מעידות כי החזרתו לארץ מוצאו תגרום לסכנה לחייו, אם בשל מצבו הבריאותי או בשל מצב של בטחונו האישי (סיכון מגורמים פליליים) או בשל מצב של ביטחונו הכללי (סיכון מגורמים לאומניים, אזורי קרבות ללא שליטה), כשבנוסף לכך, מדינת מוצאו של המבקש אינה יכולה להגן עליו מפני סיכון זה באופן סביר.

כאמור, הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים במשרד הפנים בוחנת ומחליטה בכל עניין לגופו וסמכותה היא רחבה ע"פ נוהל ועדה הומניטרית, אך היא נתונה לביקורת בית המשפט במקרים חריגים ומיוחדים שבהם ביהמ"ש מוצא לנכון להתערב.

זכרו: מומלץ מאד להיוועץ עם עורך דין לענייני הסדרת מעמד בטרם כניסה להליך הוועדה הבינמשרדים לעניינים הומניטריים על מנת למקסם את הסיכוי להסדיר מעמד בישראל מטעמים שונים.

דרג עד כמה התוכן הועיל לך