ויזה הומנטרית – מבוא:

כיצד יכול נתין זר לקבל ויזת שהייה/עבודה בישראל מטעמים הומניטריים, למרות שאינו עומד בכללי החוק והנוהל?

כיצד יוכל בן זוג זר שזוגיותו לאזרח ישראלי הסתיימה, לקבל בכל זאת מעמד אזרחי קבוע בישראל מטעמים הומניטריים?

במאמר זה קיבצנו עבורכם את המקרים העיקריים ואת תחומי העבודה בהם יתאפשר לנתין זר ולעובד זר בכל זאת לקבל מעמד אזרחי הומניטרי או ויזת עבודה הנקראת "ויזה הומניטרית" המאפשרת לו להמשיך לשהות בישראל או להמשיך לעבוד בה, למרות שכבר לא עומד בתנאי החוק והנוהל, או שמיצה את הזמן המקסימלי לשהות בישראל.

ככלל, החוק מסמיך את שר הפנים לתת ויזות ורישיונות ישיבה בישראל בהתאם לחוק הכניסה לישראל, לנהלים ולפסיקת בתי המשפט. כל אדם זר העונה על הקריטריונים הקבועים בחוק ובנוהל המתאים בעניינו – יכול לפנות בבקשה לכניסה לישראל, ועניינו ייבחן בהתאם לנהלים ולחוק. הגורם המוסמך במשרד הפנים ליישם את הוראות החוק והנהלים הוא מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ("הרשות").

יחד עם זאת, מעבר לכללים ולמקרים הרגילים של כניסה ושהות בישראל לצורך עבודה או לצרכים פרטיים כגון זוגיות עם אזרח ישראלי – ישנם מקרים חריגים שיתקבלו, שבהם מוסמכת הרשות להעניק לזרים אשרות שהייה או עבודה מטעמים הומניטריים, למרות שאינם עומדים בכללים הסטנדרטיים הקבועים בחוק ובנהלים.

ויזת עבודה הומניטרית לעובד זר בסיעוד

ויזה הומניטרית בסיעוד ניתנת במקרי סיעוד חריגים, בהם מצד אחד מדובר במטופל סיעודי קשה מאד שהטיפול בו מורכב, ומצד שני שהמטפל הסיעודי שלו עומד בתנאים הנדרשים.

להלן נסקור עבורכם את התנאים על מנת שתוכלו להבין האם אתם והמטפל שלכם עומדים בתנאים להארכת הוויזה מעבר לכללים הרגילים, ולקבלת וויזה הומניטרית.

ככלל, תקופת השהות בישראל למטרות עבודה לכל עובד זר  קצובה בחוק ל- 3 שנים, וניתן להאריכה עד ל- 5 שנים, שלאחריה נדרש העובד הזר להפסיק לעבוד ולצאת מישראל.

אלא שהביקוש לעובדים סיעודיים עבור מטופלים סיעודיים קשים ביותר ומורכבים שהלך וגבר בישראל, גרם לשינוי חוק הכניסה לישראל באופן שיענה על הדרישות בתחומי הסיעוד, וקבע הארכת השהייה בישראל מעבר לחמש השנים הקבועות בחוק לעובדים עם מטופלים סיעודיים קשים.

אשרה כזו נקראת אשרת עבודה מטעמים הומניטריים או אשרה / ויזה הומניטרית בסיעוד, עבור המקרים הסיעודיים הקשים, והקשים ביותר.

וויזה מטעמים הומניטריים תוארך בכל פעם במשך שנה ע"י שר הפנים, המוסמך להאריך בעצמו את הוויזה מטעמים הומניטריים, אך רוב שיקול הדעת בפועל לקבוע אם תינתן או תידחה בקשה לויזה הומניטרית מסורה ל"ועדה המייעצת" המייעצת לשר הפנים ובודקת אם כל הנתונים מאפשרים להעניק ויזה הומניטרית במקרה שבפניה או אם יש לדחות את הבקשה.

עולה אפוא כי בעוד שברוב התחומים לקבלת ויזת שהייה או מעמד אזרחי בישראל אנחנו עדים להקפדה יתרה מצד רשות האוכלוסין על דרישות החוק והנוהל לצורך קבלת ויזה או מעמד בישראל – הרי שכאן, בבחינת מתן ויזה הומניטרית בסיעוד, החוק מאפשר לרשות גמישות ושיקול דעת רחב בחריגה מהכללים הקבועים בחוק ובנוהל, כל זאת לצורך הגשמת התכלית ההומניטרית העיקרית של הדין – מתן מענה למטופלים סיעודיים המוגדרים כמקרים מורכבים, חריגים וקשים במיוחד, תוך מציאת האיזון בין השיקולים המרכזיים במתן אשרה הומניטרית: טובת המטופל הישראלי הסיעודי הקשה – לעומת חריגה מהזמן הקצוב בחוק לשהות של עובד זר בישראל, וככל שהמקרה הסיעודי מורכב וקשה יותר ישנה אפשרות כי הוויזה ההומניטרית תמשיך להתארך במשרד הפנים לעובד הסיעודי המטפל במקרים  הסיעודיים הקשים ביותר.

התנאים לקבלת אשרת סיעוד מטעמים הומניטריים: אם המטופל עצמו הוא בעל אישור להעסקת עובד זר מטעמים הומניטריים (ניתן למטופלים סיעודיים קשים, מורכבים או חריגים  במיוחד),  אם העובד הזר עובד לפחות שנה אצל המטופל הסיעודי הקשה, ואם הוא ממשיך לעבוד עם אותו מטופל סיעודי לאחר הארכת הוויזה שלו + אם עובד סוציאלי בכיר נתן חוות דעתו, שהפסקת הטיפול של העובד הזר תפגע קשות במטופל.

תנאים נוספים: אם ביום הגשת הבקשה עוד לא עברו 90 יום מאז סיום העסקתו החוקית של העובד הזר. על פי הנוהל ניתן להאריך את המועד מעבר ל-90 ימים, וגם בקשה שהוגשה באיחור  – סביר שתידון באופן ענייני, כל עוד לא מדובר באיחור ניכר בהגשתה.

נוהל מס' 5.3.0006 ונספח ד' לנוהל מסדירים את  אופן הגשת הבקשות לאשרה הומניטרית וקובעים את הארכת המועדים לבקשה שהוגשה באיחור ואת "אמות המידה" שעל הרשות לשקול כשהיא בוחנת אם להאריך את המועד לבקשה.

במקרה שלמעלה – המטופל הסיעודי הוא זה שיוזם את הגשת הבקשה לרשות האוכלוסין, ומבקש להעסיק את המטפל הספציפי במסגרת וויזה הומניטרית.

מה קורה במקרה בו המטופל הקשה נכנס למוסד סיעודי קבוע, או נפטר – כיצד יוכל העובד להמשיך ולעבוד בישראל (ויזה הומניטרית בפעם שניה)?

במצב שכזה – העובד עצמו הוא מגיש הבקשה לוויזה הומניטרית, וכדי שבקשתו תתקבל, הוא צריך לעמוד בשלושה תנאים עיקריים: הוא עבד 24 חודשים רצופים עם אותו מטופל (אם המטופל נפטר או נכנס למוסד סיעודי במהלך התקופה הזו – זה לא ייחשב לו כהפסקת עבודה), לפני הגשת הבקשה המטופל נכנס למוסד קבוע או נפטר, וביום הגשת הבקשה מצדו עוד לא עברו 8 שנים מיום שנכנס לישראל.

חריג לתנאי האחרון: אם המטופל העתידי של העובד הוא ילד סיעודי במצב קשה (188% נכות מצטברת) – העובד יכול להגיש בקשה מצדו אם ביום הגשתה עוד לא עברו 13 שנים מיום שנכנס לישראל.

תנאי נוסף: אם לפני הבקשה הנוכחית העובד לא קיבל וויזה הומניטרית. חריג לתנאי זה: אם בעבר קיבל העובד ויזה הומניטרית כדי לטפל בבן/בת הזוג של המטופל הנוכחי באותו בית, זה לא יפסול אותו מלקבל שוב ויזה הומניטרית.

ושוב, בכל מקרה של ויזה הומניטרית בסיעוד – לרשות סמכות ושיקול דעת רחבים לחרוג מהתקנות ומהנוהל, בהתאם לנסיבות המקרה  – וכמובן שייצוג על ידי עורך דין משרד הפנים מיומן מסייע ומעלה את אחוזי ההצלחה.

במצב בו העובד הזר אינו קשור עוד למטופל ספציפי,  יכול להיות שהרשות תגביל את התחומים הגיאוגרפיים שרק בהם יוכל העובד הזר להמשיך ולעבוד בישראל עם מקרי סיעוד קשים. המטרה היא לאפשר פיזור מאוזן של העסקת העובדים הזרים הסיעודיים בפריפריה, בדרום ובצפון, שבהם יש קושי בהעסקת עובדים זרים למקרים הסיעודיים הקשים ביותר, ויש בהם שיעור התפטרות גבוה.

במצב זה, העובד הזר יקבל תקופת זמן קצרה, שבה יצטרך להחליט אם לעזוב את ישראל  או להישאר בה ולטפל במקרים הסיעודיים הקשים באזור הגיאוגרפי אליו יופנה.

מעמד אזרחי הומניטרי לנתין זר שזוגיותו פקעה

כידוע, בן זוג זר של אזרח ישראלי זכאי מכוח זוגיותו לישראלי לקבל מעמד של אזרחות ישראלית או תושבות קבע בישראל. לצורך קבלת המעמד האזרחי והסדרתו החוקית של המעמד, בני הזוג יצטרכו לעבור במשרד הפנים הליך התאזרחות בשלבים הנקרא "הליך מדורג", בו ייבחנו כנות הקשר והיציבות הזוגית על פני מס' שנים, ושבסופו יקבל בן הזוג הזר מעמד אזרחי קבוע בישראל.

במקרה של פרידה וניתוק הקשר בין בני זוג לפני סיום ההליך המדורג תפקע גם זכותו של בן הזוג הזר להמשיך ולשהות בישראל והוא ייאלץ להפסיק את ההליך המדורג ולעזוב את ישראל תוך זמן קצר.

החריגים לכלל זה:  במצב בו ניתוק הקשר בין בני הזוג  נוצר עקב אלימות של בן הזוג הישראלי כלפי בן הזוג הזר, או אם יש לזוג שנפרד ילדים משותפים עם בעיות רפואיות, שלא יכולים לקבל טיפול בארץ המוצא של בן הזוג הזר.

במקרים אלו, הפסקת ההליך המדורג תיבחן ותיבדק בהתאם לנוהל נפרד של הרשות, שמספרו 5.2.0019 המאפשר בתנאים מסוימים מתן מעמד אזרחי לבן הזוג הזר למרות פקיעת-היחסים, וזאת מטעמים הומניטריים, דהיינו ויזה הומניטרית לאזרח זר שזוגיותו פקעה.

בירור הפרידה הזוגית והתנאים למעמד הומניטרי

לאחר פרידת בני הזוג, בן הזוג הזר יוזמן לראיון בלשכה. מטרת הראיון לברר את הידיעה על פקיעת הזוגיות ואת הסיבות שהובילו לפרידה ולאפשר לבן הזוג הזר לספק מידע או ראיות  שעשויות לאפשר לו לקבל מעמד אזרחי הומניטרי; ילדים משותפים עם בעיות רפואיות (שלא יכולים לקבל טיפול בארץ המוצא), אלימות מצד בן הזוג הישראלי וכו'.

במידה ונמצא כי בן הזוג הזר עומד בתנאים לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים – יועבר המקרה לדיון בוועדה הבין-משרדית, אשר תקבע על סמך הנתונים והאישורים שהוצגו לה אם בן הזוג הזר יקבל מעמד אזרחי בישראל מטעמים הומניטריים.

מנהלת תחום אשרות וזרים במשרד הפנים מוסמכת לתת מעמד אזרחי קבוע לבן הזוג הזר למרות פקיעת הזוגיות, וללא צורך של דיון בוועדה, אם המקרה עונה על כל התנאים בנוהל ללא יוצא מן הכלל.

בסמכותה של מנהלת תחום אשרות וזרים גם להעביר את הבקשה לדיון בוועדה הבין-משרדית, או לקבוע כי המקרה לא עומד בתנאים למעמד הומניטרי או בתנאים המצדיקים דיון בוועדה, מצב שיביא לדחיית הבקשה למעמד אזרחי הומניטרי בישראל, ודרישה מבן הזוג זר לצאת מן הארץ תוך פרק זמן קצר.

נחיצות יעוץ עורך דין

אם נתקלתם בבעיה מול הרשות עקב התנאים הנדרשים להארכת ויזת הסיעוד של העובד הזר שלכם, או עקב המצב האישי שלכם שאליו נקלעתם – חשוב מאד לפנות ללא דיחוי לייעוץ מקצועי מעולה, נקודתי או כללי,  ולברר אם המקרה שלכם יכול להיות החריג לכלל שבו ניתן לקבל ויזה הומניטרית, עוד לפני שנתקלתם בבעיה או בסירוב הרשות בעניינכם.

חשוב ביותר – לקבל הדרכה מקצועית ממשרד עורכי דין המתמחה בענייני משרד הפנים, המיומן ובקיא בחוק ובנהלים, בחידושי הפסיקה המחייבת של בתי המשפט, אשר ערוך ומוכן לטפל בכל בעיה בתחום ומכיר את הנפשות הפועלות במשרדי הרשות, ואת "אמות המידה" שעל הוועדה המייעצת לשקול בקבלת בקשה לויזה הומניטרית, או בדחייתה.

יש חשיבות למתן מענה מקצועי, אסטרטגי, מדויק ועיתים קרובות יצירתי הנדרש למבקשי הויזה ההומניטרית, החוסך הוצאות כספיות מיותרות והפתעות בלתי צפויות במהלך הטיפול במקרה, עד קבלת התוצאה המיטבית ביותר בנסיבות כל מקרה ומקרה.

דרג עד כמה התוכן הועיל לך