הסדרת מעמד במדינת ישראל היא נושא מורכב משמעותית שמצריך הבנה, ידע וניסיון רב. חלק מהקושי שקיים בהסדרת מעמד במדינת ישראל, היא העובדה כי קיימות מספר דרכים לשם כך, ועיקר הדין בנושא, קבוע בנהלים ולא בהכרח בחקיקה ראשית. משכך, החלטנו לאסוף מספר שאלות עיקריות בתחום הסדרת המעמד בישראל, ולהציג לכם – הגולשים, מידע שימושי בנושא, כדלקמן:

אילו חוקים מסדירים את ענייני ההגירה לישראל?

עיקר החוקים הרלוונטיים לתחום ההגירה והסדרת המעמד בישראל, הם חוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), וחוק האזרחות, תשי"ב- 1952 (להלן: "חוק האזרחות"), חוק נוסף הוא חוק השבות, התש"י- 1951 (להלן: "חוק השבות").

חוק הכניסה לישראל, הוא אשר מסדיר את אופן הכניסה לישראל, את האשרות הנדרשות לשם שהייה בישראל, וכן את סמכויותיו של שר הפנים בכל הנוגע לאישורי כניסה ויציאה מישראל. עוד קובע חוק הכניסה לישראל, מה הדין בהתקיימן של עבירות פליליות מכוח חוק הכניסה לישראל (כמו לדוגמא: כניסה שלא כחוק לארץ). חוק הכניסה לישראל גם מסדיר מהותית את הסמכויות של בית הדין לעררים, אשר עוסק בענייני הסדרת מעמד וביקורת על החלטות משרד הפנים, וכן הוא גם מסדיר מהותית את סמכויותיו של בית הדין למשמורת, שעוסק בביקורת שיפוטית בעניינם של שוהים בלתי חוקיים בישראל שנשלחים למתקני כליאה. בנוסף, חוק הכניסה לישראל מסמיך גם את שר הפנים להסדיר עניינים הנוגעים לאשרות, סדרי דין, ועוד בתקנות משנה.

החוק השני המשמעותי בכל הנוגע להסדרת מעמד לזר בישראל, הוא חוק האזרחות. זהו חוק העוסק בזכות לקבל אזרחות בישראל, וכן הוא החוק המסדיר את האפשרויות מכוחן ניתן לקבל אזרחות בישראל, היינו חוק האזרחות עוסק בהסדרה מהותית של "האזרחות הישראלית". כמו לדוגמא: אזרחות מכוח חוק השבות (הניתנת לכל יהודי באשר הוא), אזרחות מכוח שהייה בישראל, אזרחות של כבוד, ועוד. חוק האזרחות עוסק גם בשאלות של הסדרת מעמד של נתינים זרים בישראל, והסדרת מעמדם של ילדים, הורים, וכיו"ב, כפי שנתייחס בהרחבה בהמשך (כמו לדוגמא: הסדרת מעמד של ילד לנתין זר הנשוי לאזרחית ישראלית ועוד).

החוק האחרון הנוגע להסדרת מעמד בישראל, הוא חוק השבות. מדינת ישראל קמה כמדינת הלאום של העם היהודי, וכפועל יוצא היא משמשת כבית לאומי לעם היהודי. המאפיין החשוב ביותר אולי במדינת ישראל הוא הזכות המוקנית לכל יהודי ברחבי העולם לעלות לישראל. לאמור: המדובר בחוק שנועד להסדיר את מעמדם של יהודים ברחבי העולם. מי שהוא לא יהודי או לא זכאי בתור יהודי לעלות לישראל ולהתגורר בה, עניינו לא נופל תחת הקטגוריה של חוק השבות, אלא תחת הקטגוריה של חוק האזרחות (ככל שהוא מבקש להתאזרח, וככל שהוא מבקש רק לשהות תקופה בישראל, עניינו נופל תחת הקטגוריה של חוק הכניסה לישראל). נדגיש כי חוק השבות מקנה את הזכות לעלות לישראל ליהודי, או אשת יהודי, ילדיו והוריו.

עם זאת, באשר לחוק השבות, נעיר כי קיים ויכוח בחברה הישראלי האם המבחן להגדרה של "יהודי" בחוק השבות הוא מבחן ראוי, שכן כיום המבחן הוא מבחן "דתי", כלומר "יהודי" לפי חוק השבות הוא אדם שאמו יהודייה או התגייר, והוא לא בן דת אחרת. יש שטוענים שההגדרה לביטוי "יהודי" צריכה להיות הגדרה אוניברסלית- חילונית, ולא דתית, אך אין בין המחלוקות הללו כדי לסתור את העובדה שחוק השבות הוא אולי החוק החשוב ביותרשקיים בספר החוקים הישראלי, המהווה ביטוי מובהק לריבונותו של העם היהודי במדינתו לאחר 2,000 שנות גלות.

למידע על התמודדות מול סירוב כניסה לישראל – קראו כאן

כיצד ניתן להסדיר מעמד לנתין זר שנשוי לאזרח\ית ישראל\ית?

אחד המקרים הנפוצים הנוגעים להסדרת מעמד לזר בישראל, מתייחסים לסיטואציות שבהן מבקשת הסדרת מעמד לבן או בת זוג, הנשואים לאזרח\ית ישראלי\ת. כלומר, בן הזוג האחד הוא אזרח, בת הזוג היא נתינה של מדינה זרה. במקרה כזה, הדין הרלוונטי קבוע בסעיף 7 לחוק האזרחות, הקובע כי:"בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)".כלומר, במקרים שבהם אחד מבני הזוג, הנשוי לישראלי מבקש להסדיר את מעמדו בישראל מבחינה אזרחית, הוא רשאי לעשות זאת, מעצם היותו נשוי לאזרח ישראלי.

סעיף 7 כאמור לחוק האזרחות, קובע את הדין המהותי, כלומר את האפשרות שקיימת לזוג נשוי להסדיר את מעמדו. את היישום של אותה זכות, שרלוונטית למקרה שבו אדם מבקש להסדיר את מעמדו בישראל מכוח נישואין לאזרח ישראלי, באה לידי ביטוי בנוהל הנקרא "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: "נוהל נישואין"). בהתאם לנוהל נישואין יש לפנות למשרד הפנים בבקשה הכוללת מספר רב של מסמכים, שביניהם: תעודת נישואין מאומתת, ראיות לבחינת כנות הקשר בין בני הזוג (כדי לוודא שלא מדובר בנישואין פיקטיביים) ועוד. השלב הראשון מתמקד בראיון שנערך לבני הזוג, וכן לבדיקה ביטחונית שנערכת מפעם לפעם. בשלב השני, עוברים בני הזוג להליך הנקרא "הליך מדורג", שבמסגרתו מתחדשת אשרת שהייתו של בן הזוג הזר בכל שנה, למשך 4 שנים. עם סיום התקופה, תינתן לרוב אשרת שהיית קבע, ולאחר מכן אפשר לפתוח בתהליך של קבלת אזרחות מלאה בישראל. למען הסר ספק, מדובר בהליך ארוך ומורכב.

כיצד ניתן להסדיר מעמד לנתין זר הידוע בציבור לאזרח\ית ישראל\ית?

בדומה להסדרת מעמד לבני זוג נשואים, גם בני זוג ידועים בציבור (אשר אינם נשואים פורמאלית) יכולים להסדיר את מעמדם בישראל. במציאות המודרנית, בני זוג רבים מקיימים קשר זוגי מבלי להינשא פורמאלית, כאשר בישראל תופעה זו רווחת אף יותר, בשל הכפפת דיני הנישואין לדין הדתי, המקנה למעשה אפשרות להינשא בארץ רק לפי הדין הדתי, ובהתאם לחוקיו (בין אם מדובר בדין היהודי דתי, המוסלמי או הנוצרי). מכאן, שהאפשרות לחיות כידועים בציבור, מהווה דרך עקיפה לקיים חיים משותפים בין בני זוג, באופן שלא שונה במהומה מקיום חיים משותפים כבני זוג הנשואים כחוק. כך יפים הדברים הבאים:

"מוסד הידועים ־בציבור מאפשר למי שמקיים קשר זוגי דמוי נישואים ליהנות ממרבית התוצאות המשפטיות האזרחיות של מוסד הנישואים ובכלל זה כמעט  מכל הזכויות והחובות הכלכליות של בני זוג נשואים. בכך מספק מוסד הידועים־בציבור מענה כלשהו למצוקתם של מנועי החיתון ושל המתנגדים האידיאולוגיים לטקס הנישואים הדתי ולתכנים של דיני הנישואים הדתיים. היבט זה של דיני הידועים בציבור מתקשר למגמה נרחבת יותר של טיפוח תחליפי נישואים אזרחיים. כגון נישואים קונסולריים, נישואים אזרחיים מחוץ לישראל, ובמקרים מסוימים אף נישואים פרטיים".[1]

מכאן, גם כאשר מדובר בידועים בציבור, הרי שהסדרת המעמד בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות כיום בישראל, מתייחסת לסיטואציה שבה בן זוג אחד הוא אזרח ישראלי, והאחר הוא נתין של מדינה זרה. בנסיבות כאלו, דרך ההסדרה, קבועה בנוהל אחר שהותווה ע"י משרד הפנים הנקרא "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין". לרוב, הליך הסדרת המעמד דומה במובנו להסדרת מעמד בין בני זוג נשואים. אך השוני, נובע בעיקר מאורכו של הליך הסדרת המעמד כאשר מדובר בידועים בציבור.

ידועים בציבור, בניגוד לזוגות נשואים, צריכים לעמוד לכאורה בנטל "כבד יותר" לשם הוכחת כנות הקשר הזוגי שלהם. מנגד, מבחינת תהליך הסדרת המעמד, יש לפנות למשרד הפנים בצירוף אסמכתאות רבות, שביניהן אסמכתאות המעידות על כנות הקשר, טיבו ומשכו. לאחר ראיון ראשוני, בדיקה ביטחונית (בחלק מהמקרים), עוברים בני הזוג גם כן להליך "המדורג". גם כאשר מדובר "בידועים בציבור", ההליך המדורג כולל הארכת רישיון השהייה מפעם לפעם עד לסיום ההליך המדורג. לרוב, ההליך מסתיים לאחר 7-5 שנים, שבסופן יכול מבקש הסדרת המעמד לקבל אזרחות ישראלית.

כיצד ניתן להסדיר מעמד בישראל להורה קשיש המתגורר במדינה זרה?

בישראל ישנם אזרחים אשר הוריהם או אחיהם מתגוררים במדינות זרות. לא פעם, מתבקשת הסדרת מעמד של הורה המתגורר בגפו במדינה זרה, וזאת בעיקר במקרים שבהם ההורה הוא קשיש, ונזקק לסיוע מילדיו המתגוררים בישראל. כאשר ההורה המתגורר במדינה זרה רשאי להעלות לישראל מכוח חוק השבות, הרי שאז לא אמורות להתעורר בעיות משפטיות. עם זאת, כאשר ההורה המתגורר במדינה זרה הוא לא יהודי הזכאי לעלות לישראל מכוח חוק השבות, אז הנושא הופך להיות מורכב בהרבה.

במקרה כזה, קיים נוהל הנקרא "נוהל הטיפול בבקשות למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי". הנוהל המתואר נועד כדלקמן: "לקבוע את אופן הטיפול בבקשות למתן והארכת רישיון ישיבה בישראל להורה קשיש ובודד (שאין לו ילדים נוספים ו/או בן זוג בחו"ל של אזרח ישראלי. הגשת בקשות בהתאם לנוהל זה תתאפשר לאב של אזרח ישראלי שגילו  64  ומעלה ולאם של אזרח ישראלי שגילה 62 ומעלה".

בהתאם לנוהל המתואר, אב שגילו עולה על 64, ואם שגילה עולה על 62, רשאים להסדיר את מעמדם בישראל מכוח הנוהל המתואר. עם זאת, הנוהל קובע כי הסדרת מעמדם יכולה להיעשות רק אם אין לאותם הורים ילדים נוספים המתגוררים במדינת המוצא או בן או בת זוג. לרוב, הסדרת המעמד מקנה להורה אפשרות לשהות בישראל ברישיון מסוג "ב\2" (אשרת תייר) המוארכת עד לתקופה של שנה. לאחר מכן, משרד הפנים לרוב מאפשר הארכה של תקופות נוספות. לבסוף, ניתנת להורה אפשרות לקבלת אזרחות, אך זאת לאחר מספר שנים בהן הוא שוהה בארץ.

לצורך הגשת בקשה להסדרת מעמד, יש צורך לצרף אסמכתאות רבות, ביניהן תעודות על קשר ביולוגי בין הצדדים, ראיות על מצבו של ההורה לרבות מצבו הרפואי ועוד. המדובר, כמו בשאר ההליכים, בתהליך בירוקרטי ומורכב, המצריך סיוע משפטי.

בשולי הדברים, נציין כי בניגוד לנהלים אחרים שנדונו עד כה במאמר, לנוהל העוסק בהסדרת מעמד להורה "קשיש" תכלית הומנית ומוסרית, בסופו של דבר מדינת ישראל כן מכירה בצורך של הורים להיות קרובים לילדיהם בערוב ימיהם, כפי שביטא זאת בית המשפט העליון:

"נוכח תכליתו של הנוהל עליה עמדנו לעיל, נראה כי העובדה לבדה שהבת במקרה שלפנינו היא זו הנזקקת לקרבת האם ולעזרתה אין בה כדי להצדיק סירוב לבקשה. דא עקא שבמקרה דנן האם, שהיא ילידת שנת 1953, אינה עונה לקריטריון הגיל הקבוע בנוהל וזהו בהחלט טעם המצדיק סירוב. המערערות העלו בעתירתן השגות באשר לעצם קביעת קריטריון של גיל במסגרת הנוהל אך טענות אלה דינן להידחות. מדובר בנוהל סביר וענייני אותו יש לבחון על רקע המדיניות המצמצמת שמפעיל המשיב בעניין אשרות שהייה בישראל וכן על רקע העובדה ש"נוהל הורה קשיש" הוא מלכתחילה חריג הומניטארי לאותה מדיניות".[2]

 למדריך המשפטי המלא של הסדרת מעמד להורה קשיש – לחצו כאן

האם אפשר להסדיר מעמד לילדים מנישואין קודמים?

כאשר הורה מבקש להסדיר את מעמדו, אך להורה ילדים מנישואין קודמים, יהיה מעמדו של ילדו של מבקש המעמד כמעמדו של הורהו. הדין המתואר קבוע בתקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד- 1974, הקובעת כי מעמד של ילד שלא נולד בישראל, יהיה מעמדו כמעמד הוריו. מתן האשרה למעשה תלוי למעשה במתן האשרה להורה, על פי אמות המידה שתוארו לעיל, ובהתאם לשיקול דעתו של שר הפנים, באמצעות שלוחיו. כך יפים דבריו של בית המשפט העליון:

הנחת המוצא שהוכרה בפסיקה היא, כי בשאלה אם להעניק לזר מעמד של תושב קבע בישראל – שהכרעתה נגזרת, בין היתר, ממדיניות ההגירה של המדינה – נתון לשר הפנים שיקול-דעת רחב; וההתערבות השיפוטית בהחלטות שר הפנים בנושא זה היא בהכרח מצומצמת. בהקשר הקרוב לענייננו, כבר נפסק, כי הענקת תושבות קבע ובעקבותיה אזרחות ישראלית לבן-זוג זר של אזרח מותנית בהמשך קיומו של קשר הנישואין. בדומה נפסק, שככלל, הורים אינם זכאים להיבנות מזכויות ילדיהם הקטינים לצורך קבלת מעמד בישראל. […] עקרון טובת הילד הוכר זה מכבר כערך מרכזי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו אין צורך להכביר מילים. אכן, ככלל "אין כל אפשרות לעסוק בעניינם של קטינים בלא לבחון את טובתם". אף בגיבוש החלטתו, הגוזרת את גורל מעמדו בישראל של הורה זר, מוטל על שר הפנים לשקול, בין היתר, את טובת ילדו של ההורה ואת השפעת ההחלטה על מצבו. […] בדין סבר המשיב שהן אינן מצביעות על קיומו של צורך הומניטרי מיוחד המצדיק להעניק לעותר מעמד בישראל".[3]

הסדרת מעמד של קטין יש לערוך במסגרת הגשת בקשה למשרד הפנים, וזאת בדומה להסדרת מעמד במקרים שנדונו לעיל. גם אז יש לצרף מסמכים הנוגעים לזהותו של הקטין, לקשר עם הוריו, וכן הסכמה מההורה שנותר במדינת המוצא, לפיו הוא מאשר את הסדרת מעמדו, וכן יש גם לצרף תעודת לידה של הילד. עוד יש להבהיר, כי הסדרת מעמדו של ילד, נעשית בהתאם לנוהל הסדרת מעמדם של בני זוג נשואים המבקשים להסדיר את מעמדם, כפי שתואר לעיל. באותו הנוהל, קיים חלק ספציפי שמתייחס להסדרת מעמדם של ילדים.

ככל שמדובר בילד שגילו עולה על 15, הכללים המתייחסים להסכמת ההורה השני אשר נותר במדינת המוצא יש להוכיח כי הילד מצוי במשמרתו של ההורה מבקש המעמד, אך אין צורך בקבלת הסכמה. בנוסף, ככל שההורה עובר "להליך המדורג" בהתאם לקווים המנחים המוזכרים, אז תחודש אשרת שהייתו בישראל במשך מספר שנים, וכך גם תחודש אשרת שהייתו של הילד הנלווה להורה. למעשה, הילד תלוי בבקשת ההורה, וככל שיימצא כי ההורה לא עומד בתנאי "כנות הקשר" או שמא בקשתו להסדרת מעמד סורבה מטעמים אחרים, דינו של הילד יהיה זהה לדינו של ההורה, כלומר יהיה עליו לעזוב את הארץ יחד עמו.

לסיכום:

הסדרת מעמד לזר במדינת ישראל היא הליך מורכב, הדורש אורך רוח, סבלנות, וכמובן סיוע משפטי מעורך דין מיומן. המדובר בהליך שעיקרו בירוקרטי, אך בד בבד, בהליך שבנקל יכול להסתבך, אז נדרש למצות הליכים משפטיים שעשויים להגיע לבירור אף עד בית המשפט העליון. לכן, נסיים בהמלצה חמה, והיא – להסתייע בעורך דין מיומן בענייני הסדרת מעמד בישראל ובענייני הגירה לישראל.

[1]שחר ליפשיץ, הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, (2005) נבו הוצאה לאור. בעמ' 65

[2]עע"מ 11538/05‏ זינאידהנטיוסוב נ' שר הפנים, (פורסם בנבו), בפסקה 6.

[3]דנג"ץ 8916/02 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים – מינהל האוכלוסין, (פורסם בנבו).

דרג עד כמה התוכן הועיל לך