לכל מדינה דיני ומדיניות הגירה הקבועים בה, אך באותה נשימה בכל מדינה יש צורך באשרת שהייה כדי להיכנס אליה. ישנן אשרות שהייה מוגבלות בזמן, ישנן גם אשרות שהייה ארוכות יותר. בישראל, יש צורך באשרת שהייה כדי להיכנס אליה, וכן גם ישנן אשרות שהיה שונות ומגוונות. במאמר שלהלן, נסביר מהי אשרת שהיה מסוג ב\2 שהיא למעשה אשרת ביקור (דהיינו: אשרת "תייר") שהיא גם למעשה האשרה השכיחה ביותר.
רקע- חוק הכניסה לישראל:
כניסה לישראל יכולה להיעשות רק בהתאם לאשרת כניסה לישראל, וזאת בהתאם לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"). כך קובע סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל: "(א) מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה. (ב) מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רישיון ישיבה לפי חוק זה". הסמכות להעניק אשרת כניסה לישראל מוקנית לשר הפנים, ולו גם הסמכות להאריך אשרת שהייה.[1] בין האשרות אותן רשאי שר הפנים להעניק למי שמבקש להיכנס ארצה, הן למשל: אשרת מעבר שמוגבלת למספר ימים, אשרת ביקור שמוגבלת לשלושה חודשים, אשרה לישיבה ארעית בישראל, וכן אשרה לשהיית קבע.[2]
חוק הכניסה לישראל קובע גם כי שר הפנים רשאי להתנות בתנאים כניסה לישראל, וזאת במקרים בהם קיים חשש שמא מבקש הכניסה עתיד לא לעזוב את ישראל.[3] יתרה מכך, חשוב גם להבהיר כי כניסה ושהייה בישראל שלא כחוק, דהיינו ללא אשרה או עם אשרה שפג תוקפה, היא עבירה פלילית, בהתאם לסעיף 12 לחוק הכניסה לישראל.
מכאן, הרי שלשם כניסה לישראל יש צורך לקבלת אישור שהייה בארץ. ככלל, ישנן מדינות שתושביהן זקוקים להגשת בקשה לאשרת כניסה כבר במדינת המוצא. מנגד, ישנן מדינות שתושביהן יכולים להגיע ארצה ולהגיש את הבקשה בתחנת הגבול, כמו לדוגמא: נתב"ג (שהיא תחנת הגבול השכיחה ביותר). תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד- 1974 (להלן: "תקנות הכניסה לישראל") הן שקובעות באילו מדינות יש צורך באשרה מוקדמת, ובאילו מדינות לאו. יתר על כן, תקנות הכניסה לישראל, הן אשר מסדירות במובן החוקי את סוגי האשרות ואת הדין לגביהן, בחלק הבא נסביר אילו סוגי אשרות ישנן.
מהן סוגי האשרות הקיימות?
בהתאם לחוק הכניסה לישראל, ותקנותיו, שר הפנים הוא בר הסמכא בכל הנוגע למתן אישור שהייה בארץ. אך בכל הנוגע לרישיונות שהייה ישנם שני סוגים של רישיונות, כפי שנסביר להלן:
הסוג הראשון הוא "אשרות ביקור" ואלו אשרות שמסומנות תמיד באות "ב", דהיינו מלשון "ביקור". אשרות הביקור הקיימות הן ב\1 ו- ב\2 שלגביו נרחיב כמובן בהמשך ו- ב\3.
אשרה מסוג ב\1: היא אשרת עבודה, שהיא רלוונטית לעובדים שמבקשים לעבוד בישראל. אשרה זו מוסדרת בתקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, הקובעת: "המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק".אשרה זו לרוב מוגבלת לחמש שנים, הגם שבכל הנוגע לעובדי סיעוד ניתן להאריך אותה.
אשרה מסוג ב\3: מדובר באשרה שרלוונטיים לאנשים שמעמדם בישראל עדיין לא ברור, וכך היא גם מוגדרת בתקנות הכניסה לישראל. בהתאם לתקנות הכניסה לישראל, היא מוגבלת לחודש ימים.
אשרה מסוג ב\4: היא אשרה שניתנת לאנשים שמגיעים לישראל על מנת להתנדב. מי שמקבל אשרת ב\4 איננו רשאי לעבוד בארץ, אלא להתנדב בלבד.
אשרה מסוג ב\5: זו אשרה שלא הייתה קיימת בעבר, אלא שהיא הוכנסה לתקנות הכניסה לישראל בשנת 2014. מדובר באשרה שנועדה ליצור עידוד כלכלי, ולכן היא נקראת אשרת "משקיעים". מכוחה אפשר להעניק אשרת שהייה לאנשים שמעוניינים להשקיע כספים בישראל, בין אם במיזמים ובין אם בעסקים מסוימים.
עד כאן, הצגנו את סוג אחד של אשרות שהייה, שמתמקד באשרות "ביקור". מצד שני יש סוג נוסף של אשרות. אשרות שהן לא אשרות ביקור, אלא אשרות לשהייה זמנית בישראל, שהן גם ארוכות יותר באופן טבעי. להלן:
אשרת א\1: אשרה זו ניתנת לאנשים שזכאים לעלות לישראל בהתאם לחוק השבות, התש"י- 1950. בדרך כלל אנשים שמבקשים לעלות לישראל, מגיעים קודם לתקופת ביניים כדי לבחון את החיים במדינה ובכלל זה להתארגן פיזית ומהותית. לכן, ניתנת להם ארכה לתקופת התאקלמות. משך האשרה הוא לחמש שנים, והיא גם מקנה זכויות סוציאליות וזכות לעבוד למי שמחזיק באשרה זו.
אשרת א\2: זו אשרה שמוענקת לסטודנטים המגיעים לעבוד ארצה. היא לא מקנה זכות לעבוד בישראל, אלא בקבלת היתר מיוחד משר הפנים.
אשרת א\3: זו אשרת שהייה שניתנת לאנשי דת המגיעים לישראל לשם נטילת חלק בפעילות דתית.
אשרת א\4: המדובר באשרה שניתנת לקרובי משפחה של אנשים שלומדים בישראל, ושוהים בה מכוח אשרת א\2. קרובי משפחה בהתאם לתקנות הכניסה לישראל, לצורך קבלת אשרת א\4 הם ילדים, או בני זוג.
אשרת א\5: זו אשרה שניתנת לאנשים שנמצאים בישראל, אך הם בשלבים של הסדרת מעמד. כמו לדוגמא אנשים שנשואים לבני זוג אזרחים ישראלים, ומכוח נישואיהם הם מבקשים להסדיר את מעמדם. לחצו כאן לקבלת מדריך מלא על אשרת א'5
אשרה מסוג ב\2 – אשרת תייר (אשרת כניסה לישראל לביקור)
אשרה מסוג ב\2 היא אשרת ביקור המכונה גם ויזת תייר, והיא למעשה האשרה השכיחה ביותר משום שהיא אשרת שהייה שניתנת דרך קבע למבקרים בארץ, ובין היתר מבקרים מסיבות תיירותיות. תקנה 5(ב) לתקנות הכניסה לישראל קובעת כדלקמן: "המבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר)". אשרת כניסה לישראל מסוג ב\2 מוגבלת לרוב לשלושה חודשים, על אף שאפשר להאריך את האשרה לתקופה של עד שנתיים, וזאת בהתאם לסעיף 3(2) לחוק הכניסה לישראל.
זאת ועוד, אשרת ב\2 לא מקנה למבקר בישראל זכות לעבוד, לשם כך יש לשהות בישראל מכוח אשרת ב\1. מי שמגיע לישראל מכוח אשרת ב\2 ומבקש להחליף את האשרה שלו ל- ב\4, דהיינו להתחיל להתנדב בישראל, צריך להגיש בקשה למשרד הפנים, כשרק האחרון מאשר לעשות זאת.
כמו כן, בניגוד לקלות היחסית בה אפשר להחליף אשרת ב\2 לאשרת ב\4, משרד הפנים לא מאפשר להחליף אשרת שהייה במקרים שבהם תייר עם אשרת ב\2 מבקש להחליף לאשרת ב\1, דהיינו אשרה המקנה זכות אוטומטית לעבוד בישראל (המדובר מראש באשרת "עבודה"). לשם כך יש לעזוב את הארץ, ולפעול בהתאם להוראות תקנות הכניסה לישראל, המתייחסות לאשרת ב\1.[4]
זאת ועוד, בין סמכויותיו הרבות של שר הפנים מכוח חוק הכניסה לישראל, מוקנית לו סמכות לבטל אשרת כניסה, בהתאם לסעיף 11 לחוק הכניסה לישראל, וזאת במקרים שבם אדם הפר את רישיון השהייה שלו, או כאשר קיים חשש שמא הוא עתיד לסכן את ביטחון המדינה או הציבור. יתר על כן, לשר הפנים, בהתאם לסעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, רשאי שר הפנים להורות על הרחקה של אדם שנמצא בישראל שלא כחוק, או אם תוקף אשרת השהייה שלו פג. בין היתר, קובעת תקנה 11 לתקנות הכניסה לישראל, אימתי אשרת ביקור (ב\2) מסתיימת מאליה:"תוקפו של רישיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי, יפקע בכל אחת מאלה: (1) עם תום המועד שנקבע ברישיון כתקופת תוקפו; (2) עם יציאתו של בעל הרשיון מישראל, זולת אם יש ברשותו אשרה בת-תוקף לכניסה נוספת לישראל; (3) עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת; (4)אם השר התנה את תוקף הרשיון בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קוים; (5) אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך". בהמשך המאמר נסקור מספר פסקי דין שבהם אנשים הורחקו מישראל, כמו לדוגמא: במקרים שבהם נתינים ממדינות זרות החזיקו מראש באשרת ב\2, ופעלו כדלקמן: עבדו שלא כחוק, שכן אשרת ב\2 לא מקנה זכות לעבוד בארץ, ביצעו עבירה פלילית בעת שהייה בישראל, ועוד.
טיפים חשובים למבקשי אשרת תייר:
להלן מספר טיפים למי שעתיד להגיע ארצה, מכוח ויזת תייר – אשרת כניסה לישראל ב\2, או למי שמבקש לבצע הזמנת תייר לישראל עבור אדם קרוב:
אם יש ספק – להיעזר בעו"ד: ככל שיש חשש שמא תימנע כניסה של נתין זר, כדאי מאוד להסדיר את הנושא לפני ההגעה לישראל, בין אם באמצעות פניה לקונסוליה, ובין אם ולרבות, פניה לעורך דין הבקיא בתחום ההגירה והויזה לישראל. ככל שהגעתם ארצה, וסורבתם, רצוי גם כן ליצור קשר עם עורך דין, שכן ניתן לערער על החלטת סירוב כניסה לישראל.
להימנע מפעילות עסקית: יש להבדיל בין פגישה עסקית או שתיים בישראל כאשר מדובר באשרת ב\2, לבין פעילות עסקית ממשית, שמחייבת שהייה קבועה ופעילות קבועה. במקרים כאלו, הרי שמדובר בהפרה של תנאי אשרת הכניסה, מה שעשוי להביא להרחקה וגירוש. לכן, רצוי מראש להסדיר את הנושא גם כן, ולבקש אשרת משקיע או אשרה לשהייה זמנית.
לא להסתיר מידע: בחלק הבא, נציג סיטואציה של אדם שלא גילה את האמת לגבי הביקור שלו, ובדיעבד התברר כי הוא הגיע ארצה לפעילות דתית. ללמדנו,שרצוי מאוד להימנע מחוסר נעימות, ולא לשקר בעת בקשה לקבלת אשרה בישראל, דהיינו יש להציג את מלוא הטעמים לביקור בישראל.
סקירת פסיקה:
לשר הפנים סמכות רחבה מאוד בכל הנוגע למתן אשרות כניסה לישראל. כך למשל אירע במקרה של אדם ששהה בישראל והתמחה כרופא, הוא שהה בישראל מכוח אשרת עבודה (ב\1), אך הוא הורשע בעבירה של שימוש בסמים לאחר שאלו נמצאו בביתו. הוא יצא מישראל וחזר, ובין לבין יצא שוב, כאשר שר הפנים נתן הוראה שלא לאפשר לו להיכנס ארצה משום שהוא הורשע בפלילים. משכך הוגשה עתירה, במסגרתה טען העותר כי יש לכל הפחות להעניק לו אשרת תייר (ב\2) שתאפשר לו להיכנס לישראל, וכן הלין העותר על כך שלא ניתנה לו זכות טיעון בעת שהגיע ארצה וסורב. בית המשפט העליון דחה את עתירתו, בקבעו כי החלטת השר הייתה סבירה. לאמור:
"אם יש יסוד לטענת העותר שהמשיב, בסרבו להרשות לו להיכנס לישראל, פעל בשרירות-לב. נוכח העובדה שהעותר הורשע בעבירה על פקודת הסמים, וכפי שקבע בית-המשפט בגזר-דינו, היתה עבירתו חמורה, כי הרי הוא הורשע בהחזקת כלים המיועדים לשימוש בסם מסוכן וגם בהחזקה ובגידול של סם מסוכן, אין כל יסוד לטענה הנ"ל של העותר. אדרבא, נוכח הסכנה שהשימוש בסמים מסוכנים עלול להביא לשלום הציבור בישראל, יש לקדם בברכה את ההנחיות שניתנו לפי תצהיר התשובה שהוגש מטעם המשיב, ושעל-פיהן אין להתיר כניסה לישראל של אנשים הזקוקים לשם כניסה לארץ לאשרת כניסה על-פי החוק ושבעת היותם במדינת ישראל הורשעו בעבירות על הוראות פקודת הסמים,גם אם אין הם עדיין בבחינת אדם בעל עבר פלילי "העלול לסכן את שלום הציבור". לאור זה ולאור העובדות שלגביהן אין מחלוקת, אין מקום לומר שהוראת המשיב שניתנה בהתאם לזה לגבי העותר, אם כי לא נטען שהוא בעל עבר פלילי כנ"ל, ניתנה מתוך שרירות-לב".[5]
בדומה למקרה המוזכר, כך אירע במקרה של פעילת שלום, ששר הפנים אסר את כניסתה לארץ, עקב פעילות לא חוקית, שבאה לידי ביטוי בהצטרפות לאוניה שנועדה לפרוץ את המצור הקיים לרצועת עזה, ובכך למעשה להפר את החלטות הממשלה בעניין. בית המשפט העליון דחה את טענותיה בקבעו:
"חשוב להזכיר כי לשר הפנים מסור שיקול דעת רחב במתן החלטה בעניין הכניסה לישראל, ולנוכח ההיבטים וההשלכות בעלי האופי המדיני שיש למתן הכניסה לישראל בנסיבות העניין שלפנינו, יש משקל לעמדת משרד החוץ שמטעמו נשלחו למערערת מכתבים המפרטים את הסירוב להתיר את כניסתה לישראל בהתאם לצו ההרחקה".[6]
במקרה אחרת, הגיע ארצה אזרח בריטי שמשתייך לזרם של נוצרים "מסיונריים", הוא נכנס לארץ עם אשרת תייר- ב\2. אך הוא נתפס בארץ פועל בפעילות מיסיונרית בשכר, ולכן הוא הורחק, שכן למעשה הוא חרג מהתנאי של אשרת השהייה שלו, קרי: "אשרת תייר". בית המשפט העליון דחה את העתירה שלו, בקבעו:
"המערער נכנס לישראל באשרת תייר, כאמור, המוגדרת בתקנה 5(ב) לתקנות הכניסה לישראל,התשל"ד-1974 כאשרה הניתנת לאדם המבקש להיכנס לישראל "לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר. עם זאת, הודה המערער במפורש בפני פקחי המשיבה כי לא אמר אמת בנוגע למטרת ביקורו בישראל וכי שהייתו בישראל וכן כלכלתו ממומנים על-ידי העמותה שבשירותה הוא פועל, וכי מטרת כניסתו הייתה על מנת "לשכנע אנשים להצטרף לאמונה ותמיכה בישו". כפי שקבע בית המשפט קמא ובצדק, תשתית עובדתית זו מלמדת כי הוא חרג מרישיון הישיבה שלו ולפיכך לא נפל פגם בשיקול הדעת של המשיבים בהחלטתם להרחיק את המערער מישראל".[7]
דוגמא נוספת של הרחקה מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה, התרחשה במקרה של בחור בן 16 שהגיע ארצה כדי לשהות לתקופה עם אמו ואחותו. הוא נכנס לישראל עם אשרת תייר, קרי: ב\2, אך עבר עבירה פלילית של שימוש ברכב ללא רשות, הוא הורשע, ולאחר מכן הורחק מישראל. הוא העלה מגוון טענות נגד ההחלטה, אך בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו, לאמור:
"סעיף 5 לתקנות הכניסה לישראל תשל"ד – 1974 מפרט סוגים של אשרת ביקור כאשר סעיף 5 (ב) לתקנות מתייחס לאשרת ביקור ב/2 שהיא אשרת תייר לשם ביקור או למטרה אחרת לתקופה קצרה, וסעיף 5(א) לתקנות מתייחס לאשרת ביקור ב/1 המתירה למבקר גם לעבוד זמנית בישראל. היינו אשרת ביקור ב/2 שניתנה לעותר בעבר ואשרת ביקור ב/1 שניתנה לו ב- 11.3.06. […] שקלתי את גילו הצעיר יחסית של העותר, את רצונו לשהות בישראל עם אימו ואחותו אולם לא מצאתי כי נסיבות אלה עולות במשקלן על הנסיבות בגינן בוטל רישיון הישיבה של העותר, ולא מצאתי כל פגם בהחלטת המשיב לבטל את אשרת השהייה לאור פעילותו הפלילית.לטעמי החלטת המשיב לבטל את אשרת הביקור של העותר בישראל, לא רק שהיא סבירה אלא היא גם נכונה, נוכח מסוכנותו של העותר לביטחון הציבור".[8]
סיכום:
כניסה לישראל יכולה להיעשות בקלות, כפי שהיא גם נעשית בחלק ניכר מהמקרים, במיוחד כאשר מבקש הכניסה הוא אדם מן היישוב שבאמת ובתמים מבקש לעורך ביקור תיירותי. עם זאת, לא פעם יכולים לקום קשיים הכרוכים בענייניו ובאינטרסים של של מבקש האשרה, ולכן מומלץ ומשתלם להיעזר בשירותיו של עורך דין הבקיא בתחום, על מנת להבטיח כניסה ודאית לישראל.
[1] סעיף 3 לחוק הכניסה לישראל.
[2] סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל.
[3] סעיף 6 לחוק הכניסה לישראל.
[4]ראה גם תקנה 13 לתקנות הכניסה לישראל.
[5]בג"ץ 371/76 הרווי קריגר נ' שר הפנים, פ"ד לא(1) 287.
[6]עע"מ 7022/10 Mairead Maguire נ' משרד הפנים, (פורסם בנבו).
[7]עע"מ 3919/14 בארי מרטין לורנס ברנט נ' רשות האוכלוסין וההגירה, (פורסם בנבו).
[8]עת"מ (ת"א) 1728/07 גנדי בן גנדי קולסניק נ' משרד הפנים, (פורסם בנבו).