נוהל חיים משותפים נועד לקבוע את דרך הטיפול בבקשות למתן מעמד אזרחי לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים, לבני זוג של תושבי קבע בישראל, לבני זוג מאותו מין, בין אם הם נשואים כדין ובין אם הם חיים בישראל במשותף כידועים בציבור.

נוהל חיים משותפים – מסגרת משפטית

הנוהל הרשמי לפיו מתנהל הליך מתן מעמד לבן זוג זר מכוח חיים משותפים נקרא: "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" מס' 5.2.0009.

המטרה העיקרית של ישראל בהסדרת מעמדו של בן הזוג הזר, היא למלא את זכותו של האזרח/תושב-הקבע הישראלי לחיי זוגיות ומשפחה, ולאפשר לבני זוג אמיתיים לקיים חיי משפחה מלאים בישראל, תוך איזרוח בישראל של בן הזוג הזר והפיכתו לחוקי.

לצורך הליך קבלת מעמד אזרחי בישראל – על בני הזוג להיות נשואים אחד לשני, ובמידה והם ידועים בציבור עליהם להיות פנויים מקשר זוגי עם אחר, כלומר; רווקים, גרושים או אלמנים.

במידה ואחד מבני הזוג עדיין נשוי לאחר מבחינה רשמית, יצטרך בן הזוג הנשוי להגיש תעודות ומסמכים ציבוריים מקוריים המעידים על מאמציו לנסות ולהתיר את הנישואין שלו לאחר/ת.

כמו כן, במהלך הריאיון הנלווה להגשת הבקשה יתושאלו בני הזוג האם יחסיהם הזוגיים הם ייחודים ובין שניהם בלבד, וכן ייבחנו מאמציו של בן הזוג הנשוי, והאם מאמציו הם כנים ואמיתיים.

במידה וישתכנע עובד הרשות כי הזוג אכן עושה מאמצים כנים להתיר את נישואי בן הזוג הנשוי, ובני הזוג עונים על יתר הקריטריונים הנדרשים (כנות הקשר ביניהם, מרכז חייהם בישראל, אין מניעה פלילית או ביטחונית לשהותו של בן הזוג בישראל) – תינתן לבן הזוג הזר אשרת שהייה מסוג ב/1 מחוץ להליך הסדרת המעמד, לתקופה של שנה אחת, במהלכה יצטרך בן הזוג הנשוי להסדיר את מעמדו האישי ולשנותו מ"נשוי" ל"פנוי".

במידה ולא יוסדר מעמדו האישי של בן הזוג הנשוי והוא יישאר במעמד של נשוי לאחר – עלולה הבקשה להסדרת מעמד ולחיים משותפים להידחות.

הגשת הבקשה מכוח נוהל חיים משותפים

במידה ושני בני הזוג שוהים בחו"ל – עליהם לגשת לנציגות ישראל ולהגיש קודם כל בקשת כניסה לישראל.

על שני בני הזוג להיות נוכחים במועד הגשת הבקשה וכן לצרף לבקשת הכניסה לישראל רשימת מסמכים, ובין היתר; את הבקשה לאשרת כניסה וכן בקשה לקבלת רישיון ישיבה בישראל, תמונות בני הזוג, העתק תעודת זהות /דרכון של בן הזוג הישראלי, העתק דרכון בן הזוג הזר בתוקף שנתיים לפחות, מכתב הסבר של בני הזוג חתום ע"י שניהם על מהות הקשר ביניהם, פרטים על חייהם המשותפים, אופן היכרותם, כמה זמן הם חיים כזוג וכו', כמפורט בס' ד' 2 לנוהל.

במידה ובן הזוג הזר שוהה בחו"ל – על בן הזוג הישראלי להגיש בקשת הזמנה לישראל וכן בקשה לאשרת כניסה לישראל , גם אם בן הזוג מגיע ממדינה שאין בה חובה להנפיק מראש אשרת כניסה לישראל.

במידה ושני בני הזוג שוהים בישראל – על בני הזוג או על  הישראלי להגיש בקשה מקוונת לחיים משותפים דרך אתר הרשות. כתובת האינטרנט להגשת בקשה מקוונת מפורסמת בסעיף ד' 1. לנוהל חיים משותפים, שמספרו  5.2.0009.

יש לשים לב כי הבקשה במקרה כזה תוגש רק באופן מקוון. עפ"י ההנחיות בנוהל, במצב בו הגשה מקוונת לא אפשרית, יש לגשת ללשכת רשות האוכלוסין הקרובה למגורי הזוג ולהסביר ולשכנע את פקיד הרשות כי אין לזוג אפשרות להגיש בקשה באופן מקוון. במידה ופקיד הרשות ישתכנע, ימסור למבקש רשימת מסמכים שיש לצרף לבקשה ויקבע לבני הזוג תור בלשכה להגשת הבקשה.

במידה  ומוגשת בקשת הזמנה לבן זוג זר השוהה בישראל שלא כדין – בן הזוג הזר לא יורחק מישראל עד להחלטה בבקשה, ובלבד שהבקשה הוגשה בשלמותה (עם כל המסמכים הנדרשים) עוד לפני פתיחת הליכי אכיפה והרחקה מישראל.

בן זוג זר, שנמצאת בלשכת האוכלוסין לגביו בקשה להזמנה, והחלו נגדו הליכי אכיפה והרחקה מישראל – מנהל האכיפה ייזום בירור מול לשכת מינהל האוכלוסין ובמידה וישנה בקשת הזמנה של הזר ע"י אזרח ישראלי,  יחליט הממונה על ביקורת הגבולות (המטפל בהליכי האכיפה)  לגבי המשך  הליכי האכיפה ובסמכותו לקבוע על המשך הליכי אכיפה או לקבוע על שחרור בערובה של בן הזוג הזר (סעיף ד.2.8. בנוהל הוצאת צווי הרחקה ומשמורת).

ניהול שתי בקשות במקביל לקבלת מעמד

במידה ובן הזוג המוזמן הגיש בקשה נוספת לקבלת מעמד בישראל בהתאם לנוהל אחר, יידרש המוזמן להגיש הודעה מפורטת ומנומקת מטעמו על בחירתו בבקשה אחת ובהליך אחד לפיו תיבדק בקשתו ויינתן לו מעמד אזרחי בישראל.

במידה והבקשה השנייה הפתוחה היא בקשה לקבלת מעמד מכוח גיור, או מכוח חוק השבות או בקשה לקבלת מקלט מדיני, לא יידרש בן הזוג הזר המוזמן לבחור בין ההליכים ויתאפשר לו לנהל את שני ההליכים במקביל.

טיפול בבקשה לחיים משותפים של בן זוג זר המבקש גם מקלט מדיני

התנאי לטיפול בבקשה לחיים משותפים של בן זוג אשר במקביל גם מבקש מקלט מדיני בישראל  הוא, כי הגיש את בקשתו למקלט מדיני לפני שהגיש בקשה למעמד מכוח חיים משותפים, ובקשתו למקלט מדיני טרם הוכרעה.

במידה וכך, בן הזוג הזר ימציא את כל המסמכים שיש ברשותו ויצרפם לבקשה לחיים משותפים.

כל עוד לא הוכרעה הבקשה למקלט מדיני, גם אם חסרים מסמכים לבקשה לחיים משותפים, הבקשה לא תידחה על הסף מבחינה פרוצדורלית כמו בקשה בתנאים רגילים שחסרים בה מסמכים (בהמשך), והרשות תתחיל לטפל בבקשת בני הזוג לחיים משותפים , ובין היתר תיבחן כנות הקשר בין בן הזוג הזר והאזרח הישראלי והאם מרכז החיים של בני הזוג בישראל.

במידה והשתכנע פקיד הרשות כי הקשר כן, ומרכז חייהם בישראל וכי אין מניעה מכל גורם רשמי או מהוראות הנוהל להעניק מעמד בהתאם לנוהל, מוסמך פקיד הרשות לאשר תחילתו של ההליך המדורג לבני הזוג, ולבן הזוג הזר תינתן אשרה מסוג ב/1 (אשרת תייר עם רישיון עבודה בישראל) למשך שנה, אותה ניתן יהיה לחדש כל שנה ועד ל-63 חודשים (חמש שנים ו-3 חודשים), כשבתום התקופה הנ"ל ובמידה ואין כל מניעה, בסמכות מנהל המרחב ברשות האוכלוסין להעניק לבן הזוג הזר אשרה מסוג א/5 (תושב ארעי),

וזאת כל עוד לא הוכרעה הבקשה למקלט מדיני, ויתר התנאים בנוהל מתקיימים, אין מניעה ביטחונית, הקשר הזוגי אמיתי ומרכז חיי הזוג בישראל. קבלת מעמד אזרחי מעבר לאשרה מסוג א/5 ניתן יהיה לקבל רק לאחר המצאת כל המסמכים החסרים וכל עוד בני הזוג עומדים ביתר התנאים הנ"ל.

יצוין כי במידה ופקיד הרשות לא השתכנע מכנות הקשר הזוגי, שמורה לו הסמכות לדחות את הבקשה לחיים משותפים בכל שלב משלבי הבירור של הבקשה, אולם גם אם תידחה הבקשה לחיים משותפים, וכל עוד לא הוכרעה הבקשה למקלט מדיני של בן הזוג הזר, הוא לא יידרש לעזוב את ישראל.

במידה והבקשה למקלט מדיני נדחתה והבקשה לחיים משותפים עדיין עומדת, יחזור הטיפול הרגיל בה בהתאם לנוהל, ובן הזוג הזר יידרש להמציא תוך 45 ימים את המסמכים החסרים בבקשה לחיים משותפים.

לפקיד הרשות סמכות להאריך את המועד להמצאת המסמכים החסרים עד ל-12 חודשים מקסימום, במידה ושוכנע כי נעשים מאמצים כנים להשגת המסמכים החסרים וההארכה תעזור להמצאתם.

במידה ולא יומצאו המסמכים עד לתום התקופה שנקבעה או עד תום התקופה המקסימלית, תידחה הבקשה לחיים משותפים.

הגשת בקשה עם מסמכים חלקיים או לא תקינים, ללא בקשה למקלט מדיני ברקע

במידה והבקשה לחיים משותפים הוגשה עם מסמכים חלקיים בלבד או לא תקינים (מסמכים לא רשמיים, מסמכים שאינם מאומתים וכו'), תעביר הרשות לבני הזוג מכתב עם רשימה מפורטת של כל המסמכים הלא תקינים או החסרים לצורך הדיון בבקשה, ודרישה להמצאתם תוך 45 ימים.

כמו כן, תימסר לזוג הודעה כי אם המסמכים הנדרשים לא יומצאו תוך הזמן הקצוב, בקשתם למעמד תידחה על הסף. הסמכות להאריך מועד זה עד ל-45 יום נוספים נתונה בידי ראש צוות אשרות, בהתאם לשיקול דעתו.

במידה והמסמכים החסרים לא יומצאו תוך הזמן שניתן להמצאה, תישלח לבני הזוג הודעת סירוב על הסף בכתב, תוך פירוט הסיבה לסירוב, ותוך הודעה על אפשרות להגשת ערר על ההחלטה.

המועד להגשת בקשה חדשה לאחר סירוב

ככלל, נקבע בנוהל כי במידה והבקשה למעמד מכוח חיים משותפים נדחתה במהלך בירורה מסיבה כלשהי, יוכלו בני הזוג להגיש בקשה חדשה למעמד מכוח חיים משותפים רק אחרי שחלפה שנה מיום ההחלטה האחרונה בבקשה הקודמת.

כלומר: אם סורבה הבקשה בלשכה והוגש ערר והערר נדחה שלושה חודשים אחרי הסירוב בלשכה, תחל ספירת השנה אחרי דחיית הערר (ס' ג' 9 לנוהל).

במידה והבקשה נדחתה על הסף מבחינה פרוצדורלית בגלל מסמכים חסרים, תתאפשר הגשת בקשה חדשה רק בתנאי שיש בידי בני הזוג את כל המסמכים שחסרו בבקשה הראשונה. במידה ועדיין אין בידיהם את המסמכים החסרים, לא יוכלו בני הזוג להגיש בקשה חדשה (ס' ה.8.2 לנוהל).

במידה ובני הזוג הצליחו להשיג את כל המסמכים החסרים לאחר חלוף המועד שנקבע להמצאתם, יוכלו בני הזוג להגיש בקשה חדשה על פני זו שנסגרה, בכפוף לתשלום אגרה מחדש, ובצירוף כל המסמכים החסרים.

סיכום

נוהל חיים משותפים מסדיר את הליך מתן המעמד האזרחי לבני זוג זרים של אזרחים ו/ או תושבי קבע בישראל, בין אם הם נשואים ובין אם ידועים בציבור, לרבות בני זוג מאותו המין.

מטרתו העיקרית של ההליך היא לאפשר לבני זוג אמיתיים לממש את זכותם לחיי משפחה בישראל, תוך עמידה בתנאים שנקבעו בנוהל, בהם כנות הקשר, מרכז חיים משותף, היעדר מניעה פלילית או ביטחונית, והמצאת כל המסמכים הנדרשים.

ההליך כולל בדיקות מעמיקות, לרבות ראיונות עם בני הזוג, בחינת כנות הקשר והתחשבות במעמדו האישי של בן הזוג הזר. קיימת אפשרות לקבלת אשרת שהייה זמנית (ב/1) למי שנמצא בהליך להסדרת מעמדו האישי. בנוסף, הנוהל מתייחס למקרים מיוחדים כגון בני זוג המבקשים גם מקלט מדיני, או הגשת בקשות מקבילות למעמד מכוח חוקים אחרים.

עמידה בתנאי הנוהל והגשת מסמכים מלאים הם קריטיים להצלחת הבקשה. במקרה של סירוב, בני הזוג רשאים להגיש ערר או להגיש בקשה חדשה בכפוף למגבלות שנקבעו. על כן, מומלץ להקפיד על הגשת הבקשה באופן מדויק ומלא, בליווי עורך דין מומחה להגירה, כדי למנוע עיכובים או דחייה של הבקשה.

דרג עד כמה התוכן הועיל לך